השריפה הזאת כמו שרפה לי את הלב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
סיפרתי לא מזמן שהבן שלי התגרש. כשהוא התחתן הייתי מזועזעת מיזה שצילומי הנוף שלו נערכו במקום שהיה המקום הבטוח שלי, הרגשתי שזה סימן רע. שלא טוב שהם הצטלמו דווקא שם. זה היה המקום שאליו הייתי בורחת ומסתובבת שם שעות רק כדי לנקות את הראש ולנוח מכל הגהנום שהיה מנת חלקי בבית. מיותר לציין שכשהייתי חוזרת הייתי מקבלת מכות רצח והתעללות יותר קשה, ובכל זאת זה היה משתלם והמשכתי לברוח אל היער הזה, כי זה הרגיש לי שווה, היה לי טוב שם.... עכשיו מוקד האש השני שאמנם כבר כובה היה בדיוק שם. היער נשרף כמעט לגמרי, ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי. החשיבה שלי שזה שהבן שלי הצטלם שם הוא רע, המקום הבטוח שלי שנשרף, וזה שעכשיו הוא מתגרש, וזה קרה כל כך מהר. בקיצור, אני סוערת נורא מבפנים, הרגשות מצד אחד מעורבים, ומיצד שני אני מנותקת לגמרי, לא מרגישה כלום, הכל נעול וחסום וההרגשה מוזרה ברמות, כאילו נישאבת לתוך ואקום.... כאילו אני לא קיימת, אין לי אותי, נעלמתי.... שיהיה שבוע טוב, שהשריפה הזאת תיעצר כבר. מציאות אחרת
((((((((((((((((((((מציאות אחרת)))))))))))))))) דמעה
תודה על החיבוק, מחמם את הלב. מה שהכי מזעזע אותי בכל הקטע של השריפה באיזור הזה שהיה המקום הבטוח שלי הוא שבעת השחזורים בחרתי במקום הזה שיהיה המקום הבטוח שלי. כשעבדתי עם המכשיר (ה- E.M.D.R) היה צריך מקום בטוח שיהיה אפשר לנוח בו. באיזה שהוא שלב כבר לא יכולתי להכנס למקום הבטוח עם המכשיר. הסיבה הייתה שחלק מהמקום הבטוח שלי שהיה יער מלא עצים הוסב וחובר לבית קברות, (כרתו את העצים), וההורים שלי קבורים במקום הזה. כשהבן שלי ערך את צילומי הנוף שלו שם הרגשתי שהורי עדיין שולטים עלי אפילו מהקבר, ולכן הרגשתי רע שהם הצטלמו שם. עכשיו הבן שלי התגרש, יומיים בלבד לפני השריפה, ומה שנישרף הוא המקום הזה שבו הוא הצטלם. בקיצור יותר מידי צירופי מקרים, פשוט לא יודעת איך להרגיש, ואני כל כך עמוסה שהניתוק רק הולך וגדל. חיבוק גם לך, שלך - מציאות אחרת
אוהבת אותך בכל ליבי. שולחת לך חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת
