אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני יודעת שאני לא כותבת לאחרונה.. ואני לא ממש כאן... והשריפה הזאת מחזירה אותי "לבית" הבית שלי בוער הזיכרונות, המקומות שהכרתי שאהבתי הנוף הזה האווירה הכל כך בייתית עיר ירוקה שהפכה להיות שחורה שמיים אדומים מאיימים מעליינו אני פותחת כל בוקר חלון ומהחלון יש לי חורש טבעי ובע"ח שמטיילים באופן קבוע... אתמול פתחתי חלון והכרמל בער... אני לא שם- גם אני כבר רואה הכל בטלויזיה... העשן לא איפשר נשימה... עזבנו... 4 מליון עצים ואני לא יכולה לדמיין כמה את כמות בע"ח שנשרפו שם חיים... אי אפשר לתאר את התחושות שעוברות כאן.. נשבר לי הלב... "גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל, לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם רד כבר גשם כי העיר כבר עייפה היא פוחדת מעצמה רוצה לישון.."
ילדונת יקרה צר לי לשמוע האש הגיעה עד פתח בייתך, מקווה שכולם בסדר אצלכם, משתתפת בצער הכבד על אסון השריפה בכרמל ומחזקת את ידיהם של כל הפועלים לכיבויה בשעות אלה, את מי שנאלץ לעזוב את ביתו, שבת שלום ובשורות טובות אמן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית
מבינה מאד את הכאב שלך.בעצם כל המדינה כואבת על השריפה הזאת, על החיים שניגדעו, על החורש הטיבעי, פינת הריאות הירוקה של המדינה שנישרפה כליל באכזריות כה רבה. ולנו יש עוד כאב ייחודי לנו על הבית, המקום ששייך לחיים שלנו, שהחיים שלנו היו חלק מימנו.... קצרה קצת במילים כי אני עצמי מבולבלת לגמרי מימה שהשריפה הזאת עושה לי בלב... שלך ואיתך - מציאות אחרת
