אני מרגישה כאילו אני מאבדת הכל
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ומשום מה זה לא נראה כאילו זה אכפת לי. כאילו הגוף יודע כמה והלב יודע כבר וכולם יודעים כבר לפניי שהקשר הזה לא יחזיק אז אני נהיית אטומה ומגעילה כזאת ואני לא יודעת מה לעשות. ואני לבד. כל כך לבד. והגוף שלי קורס מהלבד הזה. קורס באמת. הלכתי היום באמצע יום עבודה כי הבוסית שלי אמרה לי. כי כבר נראיתי זוועה. הלב דפק מהר ולא יכולתי לנשום כי הצליל של דפיקות הלב באזניים היה מחריש. והכל הסתובב והיה לי חום. ואני אוהבת אותו ולא מצליחה לעשות עם זה משהו מועיל. לפעמים אני חושבת שאני צריכה להיות לבד לעולם. כי אני מן עונש כזה. ונמאס לי.
פעמים ולא יודעת מה לאמר לך ,שלא ישמע לך שחוק ונדוש וקלישאי . הבידות קשה לנו ולפעמים אנחנו מוכנים לעשות כל כך הרבה כדי לא להיות לבד כולל קשר שהוא לא בריא ואולי מסביב כולם צודקים . ובעצם את לא כל כך לבד כי אלו שמסביב בעצם איתך ורואים אותך ורוצים לטובתך ...לא יודעת מה המצב אבל מבינה שלפעמים זה לא שאנחנו לא נראות זה שאנחנו לא רואות . אוהבת ואני כאן בשבילך חיבוקים עדינים אם את רוצה
כי חזרתי כולי חולה. ובדרך דיברתי עם שני חברים טובים והם אמרו שהם יבואו לבקר. אני יודעת שבסוף הם לא באו כי הם היו מוצפים בעבודה וכ הלכתי לישון מוקדם, אבל עדיין- הם אמרו. הבחור שלי היה עסוק מידי בעבודה בשביל לשאול איך אני מרגישה. עסוק רגשית אני מתכוונת, כי היה לו זמן לחפור לי על שאלות דביליות כמו "ממה החום??" ואחרי שאמרתי לו שלוש פעמים שאני לא יודעת פשוט ניתקתי. אמרתי לו אח"כ שאני לא צריכה רופא אני צריכה חבר. התירוץ שלו זה שאני הרי יודעת שהוא לא יכול להפגין אכפתיות בעבודה. והוא לא עובד במשהו כזה גדול וחשוב, זה לא הייטק או משו. זה סתם עבודה של מכירות בקניון. ברגיל. שמותר לו לדבר כמה שהוא רוצה בפלאפון. ואז עוד שני אנשים מהקורס התקשרו לשאול מה שלומי. מהקורס בעבודה שאני מכירה רק שבוע וחצי. הם, ולא הוא. וחברים מהבית הקודם באילת בילו איתי שעות קטנות שלא הצלחתי להירדם אחרי שיחה ממש קשה איתו שבה הוא סוף סוף הודה שאין לו כוח להתמודד איתי ושהוא לעולם לא יקבל אותי כמו שאני. ואני מרגישה טיפשה. טיפשה שאני בוכה עליו, כי לא מגיע לו. ולא מגיע לי. מגיע לי יותר טוב. נכון?... מגיע לכולנו....... נ.ב. דברי קיטש אפפעם לא מפריעים לי, תרגישי חופשי
אני חושבת שבגלל שהכאב כל כך גדול המערכת החיסונית שלך נחלשה ולכן המחלה הזאת. כלומר שהגוף שלך עסוק בלחזק אותך רגשית ולכן פחות שומר עליך מבחינה בריאותית וחלש יותר מהרגיל. לגבי האהבה לבחור הזה ותחושת הלבד. יקרה גם אם הוא יהיה לידך עכשיו והוא לא רוצה להשאר, הלב שלו לא יהיה איתך וממילא את תהיי לבד. אי אפשר בכוח ואם זה לא מסתדר, עדיף להרפות למרות הכאב. הכאב יקהה את עצמו בהמשך, ועדיף לא למשוך את זה אם אין רצון הדדי של שניכם להמשיך להיות ביחד. לא מגיע לך להיות לבד, אלא מגיע לך למצוא את האחד שיהיה ראוי לך ויעריך אותך וירצה להיות איתך בכל ליבו. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת
זה קצת הזוי. כי הוא כן אומר כמה הוא אוהב. הוא פשוט אומר שקשה לו איתי. וזה כואב. כי לא כל כך קשה איתי. אני לא כזאת נוראית. :(
