טריגר מצטערת להעכיר את

האוירה בשבת היום אני לא אופטימית . נמאס לי מהכל בחיים אני לא יהייה נורמלית על מי אני עובדת כל חיי אני יהייה אשה עם שריטה רצינית האמת די נמאס לי מזה פשוט . היום נסעתי לאמא שלי לשבת תמיד שאנחנו נוסעים חייבים לריב נו כבר התרגלתי שאני ובעלי רבים חלק מחיי . אבל היום מילא רבנו מילא החלטנו שחוזרים אחרי שעה שהיינו שם מרחק 2 שעות נסיעה . אמא שלי היקרה במקום לחבק אותי במקום להגיד מילה כל מה שהיה לה בראש זה שאני אקח את המעדנים שהיא קנתה לילד אתם מבינות פקינג מעדנים זאתת אמא שלי גם כן אמא זה מה שחשוב המעדנים והשטויות האחרים כשהבעל שלי נואם לי ואני בוכה והילד באמצע אלוהים מה רק רציתי קצת אהבה אז עם אני בן כה וכה לבד בחיים עדיף להיות לבד באמת רחוק מכולם . מרגישה שאני יורדת מהפסים לגמרי .... כבר לא מעניין אותי הריב שלי עם הבעל שלי כל מה שיש לי בראש זה היוגורטים האלה ,נראה לי בחיים הם לא יכנסו אלי הבייתה. לא הייתה לי אמא ביותר ילדה וכנראה אף פעם לא תהייה . נוסף לכך כמובן שאני הייתי זאת שהתקשרה אליה כדי לראות שהיא בסדר נו ילדה הוריתאו לא , מי ידאג לי אלוהים שלי היום מאחורי הבראש אין לי כוח לכלום רוצה לברוח מצידי לישון ביער אבל לא להיות דיייייייייי אין לי כוח לכלום . יודעת שכמו תמיד זה יחלוף ואני אמצא את הכוחות שבי להרים את עצמי אבל כמה אפשר עד הפעם הבאה . אלוהים אני כל כך לבד בא לי לכתוב לאחי תודה שהוא הרס את חיי אבל לא יודעת מה יהייה מזה ולא רוצה לעשות שטויות רק מעצבים . אמא כל כך צריכה חיבוק ושקט כנראה שלעולם יהיו לי את הימים האלה אז לא כדאי פשוט לחדול ..... מחכה לטיפול ביום שלישי אבל כמו תמי אני אגיע אחרי שעיבדתי את הדברים עם עצמי ואני יבוא כבר בסדר לא שבורה אין סיכוי שאני אגיע מפורקת אז אולי כל הטיפול שלי הוא סוג של אחיזת עניים הנה אני עושה ומשפרת שבעצם נשארתי אותה אחת שרוטה לגמרי . מסכנים הילדים שלי עם הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום לא הייתי מביאה ילדים לעולם אני סתם עושה להם נזקים בתגובות הפוסט טראומות שלי אוהבת אותכם סתם שפכתי לפחות יש עם מי לדבר .

היי יפתי, ראשית את לא מעכירה את האווירה של שבת או בכלל, ושנית לאנשים כמונו אין חגים ושבתות או ימים מיוחדים שבהם צריך להיות "שמחים". כל יום ביומו הוא יום נוסף של התמודדות והשרדות. יותר מיזה, אני חושבת שכל האנשים בעולם הזה שרוטים במידה כזאת או אחרת, כולנו, וזאת מישום שכולם עוברים דברים בחיים ורשמיהם משאירים בנו שריטות כאילו ואחרות. כולנו נולדים כמו דף חלק וישר לחלוטין, ובחיים אנחנו עוברים כל מיני דברים שמקמטים את הדף הזה. כולנו עסוקים בליישר את הדף הזה בעצם כל החיים, אבל עד כמה שאנחנו מתאמצות, דף שהתקמט לעולם לא יחזור להיות ישר כשהיה. לכן לכולנו יש סריטות, עמוקות יותר או עמוקות פחות, אף אחד לא נישאר דף חלק..... מבינה מאד את ההרגשה של אין אמא ואין אהבה, וזה כאב חותך בבשר החי שאין שני לו ואין כואב מימנו, אבל למה מגיע לך עוד עונש על הכשל של אמא שלך בעניין הזה? למה שתמותי בגלל שאמא שלך לא הצליחה להעביר לך את האהבה שלה את ראויה מעצם היותך? מגיע לך לחיות נשמה, זאת זכות בסיסית שלך ואף אחד ושום דבר לא יכול למנוע מימך את הזכות הזאת. את אמא טובה ודואגת ובעצם גם כהורים אנחנו טועות לפעמים. והטעויות נובעות מכך שאנחנו עושות דברים... הדרך האחת לא לטעות היא רק ע"י להכנס לתוך וואקום, לא לזוז ולא לדבר. רק כך אפשר לא לטעות. המשנה הוא עד כמה את משתדלת, ובעצם זה מה שניקלט ע"י הילדים, הם רואים עד כמה את מתאמצת ומשתדלת בשבילם והם רוצים אותך ולא מוותרים עליך, גם ואפילו אם עשית טעויות.... כולנו עושות. ולגבי אחיך, יקרה לי מאד, הבנתי שגם אם הייתי הורגת את הורי במו ידי כנקמה על שהם הרסו לי את החיים, גם אם הייתי מצליחה לנקום בהם בצורה הכי כואבת ומענה שאפשר ואפילו יותר גרוע מימה שהם עשו לי, זה לא היה מוריד מהכאב כהוא זה. הכאב היה נשאר בדיוק כמו שהוא כי אי אפשר לשנות עובדות ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. החשוב הוא שתשמרי עלייך ותצרי לעצמך את ההווה ומיתוך כך את העתיד שאת רוצה, כי העבר ניכפה עלייך ואי אפשר לשנותו. חבל לבזבז אנרגיות על אחיך, בקום תחשבי רק על עצמך. מחבקת בחום מכל הלב ושולחת חיבוקים חמים ועוטפים. שלך ואיתך - מציאות אחרת

אוהבת אותך .... לא מדברת על טעויותת מדברתעל ההתנהגות שלי כשאני בלחץ וכואבת שהיא התנהגות הסטרית תואמת פוסט טראומה ותואמת סריטות עתידיות אצל הילדים שלי בקיצר אז מה לא תפסיק השרשרת . תיראי את בעלי בגלל הפוסט טראומה של אבא שלו איזה דפיקויות יש לו . בקיצר הילדים שלי חווים שני הורים עם תגובות של פוסט טראומה ולא חשוב מה הטריגר זה לא נעים . אתמול זה היה על קלטת מטומטמת ונגמר במשקפיים שבורים של בעלי וחזרה הבייתה . כמובן שהתקשרתי לאמא שלי הבוקר לראות מה שלומה היא עצובה אבל כמובן שלא תדבר האשה הזאת בעצמה אשה מוכה ולא יודעת לדבר עוד סיבה לא להביא ילדים עד שאתה מטפל בעצמך כי הנזקים הם עצומים . וכמו שאמרתי אתמול אני יודעת לאסוף את עצמי . וגם אתמול לא הייתי הורגת את עצמי הכוונה היא פשוט לקום וללכת מהבית ומכולם להיות עם עצמי לבד כי גם ככה אני לבד אף אחד לא רואה אותי .

האווירה בשבת היתה לא משו נכון ולהיות נורמאלית זה ענין של אייך את רואה את החיים שריטה זה לא אות קיין אני לא מאמינה שישנם הרבה אנשים שאפשר לומר עליהם שאין להם שריטה כזו או אחרת , אז מה ? את חושבת שלילדים שלנו או של אחרים אין שריטות ? זה לא בהכרח קשור אלינו ולאייך שגידלנו אותם גם להם יש את האופי שלהם -אופי שאתו נולדו אל תאשימי את עצמך במה שאינך אשמה מכירה מצבים ששני ההורים הם אנשי רפואה פסיכיאטרית רגועים ונינוחים והילדים שלהם-שלא תדעי מצרות גם אם מרגיש לך שאת יורדת מהפסים -אז מה ? יש לך הזכות להרגיש כל מה שנכון לך להרגיש כשתתעשתי הכל יבוא על מקומו בשלום ומותר לך גם לא להיות אופטימית כל הזמן תני מקום לרגשות שלך למה שעובר עלייך-שלא תתפוצצי אחר כך הייייי-את לא חייבת להיות הכי בסדר תמיד!!! מותר לך להיות כל מה שבא או מרגיש קחי אוויר ותפסיקי להיות רעה אל עצמך חטולית