חשוף לי מידיי ..

הרבה זמן שלא חשפתי את עצמי בצורה ככ ישירה וברורה.. גם אתמול וגם היום בטיפול. אומרים שזה טוב, התקדמות.. אבל מרגיש לי חשוף מידיי מרגיש לי מן צורך עז כזה להסתתר שוב לקבור את עצמי מתחת לאדמה. מבושה פחד שנאה כאב להכנס שוב לבועה שלי לא להראות את עצמי גם לא מה שיש לי בפנים וגם לא בכלל.. היה טיפול קשה ניתוקים כל הזמן חוסר הבנה שלי מולה תחושה של מפגרת שלא מבינה מה רוצים ממנה יצאתי משם מפורקת כמו שהגעתי . לא יודעת עוד מה לכתוב, להגיד או להביע את מה שמרגיש מתפרקת לאלפי רסיסים .. מפחדת ליפול שוב לפגיעה עצמית.. מחזיקה חזק חזק אבל מפחדת שמרוב שאני מחזיקה את עצמי חזק כדי לא ליפול לשם בסוף יפרוץ בי זעם גדול יותר.. שיקח אותו למקומות שהייתי בהם שלא רוצה לחזור.

בובונת יפה שלי תמיד חשיפה גורמת לתחושת פגיעות חוסר אונים , פחד,,,,,,,,,, מאמינה שאם לא היית מוכנה נפשית לחשיפה העצמית שלך זה בטוח לא היה קורה כמו שלא קרה עד עכשיו ניתוקים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי ולאו דווקא בגלל החשיפה מבינה את הרצון שלך לחזור לתוך הבועה רק לא בטוחה שהבועה באמת מגינה עלייך לדעתי היא רק אוטמת אותך מהכל זה כמו לוותר על החיים להתנתק מהחיים לצערי מבינה את ההרגשה ויודעת גם כמה תיסכול מביאה ההיסתגרות בתוך הבועה קורה גם כשאת מול המטפלת שלך ואין לך שום הצדקה להרגיש כמו מפגרת מצטערת שיצאת בהרגשה ככ רעה מאמי שלי -את יודעת שאת לא לבד דברי איתי תמיד איתך נשמה חטולית

אני יודעת שאת כאן וכל כך בא לי לדבר וכל כך לא רוצה להיות לבד אם זה אבל קשה לי לדבר ואין לי כוח כבר לדבר ושתיתי היום לא הרבה כמו פעם אבל שתיתי ובכיתי גם קצת מה שלא קרה כבר הרבה מאוד זמן רעעעעעעעעעעע לי טולי שלי, רע לי בנשמה מפחדת לעשות צעדים קיצוניים מפחדת מעצמי עכשיו מה עושים? אני כבר לא יודעת!!!!!!!!!!!!!!

שיניתי את שמי לא יודעת למה תמיד השם הזה ליווה אותי גם בנט וגם בציורים שאני מציירת וגם כי זה יותר קצר אז סתם שתדעו למרות שבטח זיהיתם {בובה על במה}

מכירה את כל התחושות האלו. לשתף אומר להשיל הגנות ולהכנס למקום יותר פגיע, מקום מועד לפורענות. זה מפחיד, הבושה אוכלת אותנו וקשה לעמוד עם ראש זקוף בפני מי שהאמת שלנו ניפרסה בפניו. הכל נכון, אבל לספר ולעמוד מאחורי האמת שלך הוא הדבר הכי חזק שיכולת לעשות. זה לא מעיד על חולשה אלא על המון כוח, חלק מימנו הוא הפחתה ברגשי האשם. אנחנו לא מספרות בין היתר מפחד שיאשימו אותנו ולא יאמינו. לספר אומר שלפחות חלק מהפחדים נעלמו, שהתגברנו עליהם, וזה מפחיד כי המקום הזה הוא מקום לא מוכר שמכניס לתחושת חוסר אונים, וחוסר אונים מטרגר אותנו לפגיעה... מקווה שזה ידבר אליך, חיבוק שלך - מציאות אחרת