כתבתי שיר רוצה לשתף

דקת דומיה צרחה אילמת כאב מפרק בקושי נושמת ידיים קבוצות כבר לא מוגנת רעב משתק ידי רושמת כותבת שורות כבר לא בורחת נותנת מילים לכל הפחד דמעה

דמעה יקרה, השיר עוצמתי ומאד כואב. ובכל זאת מרגישה שיש המון התקדמות ואת עושה צעדים ענקיים קדימה, למרות שעדיין מאד כואב. אנימרגישה מתוך השיר הזה שאת מתחילה לתפוס לך את המקום המכובד שלו את ראויה וכבר לא בורחת אלא נותנת מילים לרגשות שלך, ובעיקר הפתיחה של השיר שבה את מבקשת דקת דומיה. את מבקשת שיקשיבו לך, וזה בעיני המון המון, כי כשאת רוצה שיקשיבו לך, סימן שאת רואה את עצמך ומעריכה את עצמך... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

איך את תמיד מצליחה לראות את הטוב ואיך את תמיד מצליחה להראות לי זוית אחרת יותר חיובית יותר מוארת תודה יקרה שבת שלום דמעה

לכתוב לתת מילים ולהסתכל בפחד בעניים המון אומץ עם הרבה כאב! מקווה שהכוחות ואומץ ינצחו עצם זה שיוצאות המילים איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני לא רואה אומץ אני רואה אולי התמודדות הידיעה שאת כאן מאוד עוזרת תודה על מה שאת נותנת שתהיה שבת מוארת ושקטה דמעה

מעריצה את כוחות הנפש שלך דרך די ארוכה עברת כדי להגיע למקום הזה גם אם המצב עדיין די קשה לפחות יש בך כוחות לא לברוח חטולית

תודה על העידוד לפעמים אני לא מצליחה לראות לבד את ההתקדמות שלי תודה לך שאת מאירה לי את הדרך בפנס ובזכות האור אני מצליחה לראות טוב יותר שתהיה לך שבת שלווה דמעה

זה הדבר החשוב ביותר שנוכל לעשות. לתת לכאב ולפחד מילים. כי למה שיש מילה יש צורה ויש דרכי התמודדות. ואם לפחד יש שם אז אולי הוא פחות מפחיד. ככה אני מרגישה לפחות. שולחת שקט בקופסא מארץ רחוקה :)

תודה על השקט בקופסא זקוקה לו מאוד מאוד דמעה