נועתי יקרה לי,

עוד מעט ויתחיל שוב שבוע חדש בלעדייך ואני אוגדת לי זיכרונות שלי איתך ונוצרת אותם בליבי כל המסע שלנו יחד מההכרות הראשונה ועד החודשים האחרונים רגעים מחייכים רגעים עצובים נופים מתחלפים רגעים של שיחרור רגעים של עומק מבט והקפאת התמונה ...הכנסת אותי לתוך משפחתך ואני זוכרת שאמרתי לך שבזכותך החגים המשמעותיים חזרתי לאהוב אותם כל כך קשה לקלוט שעכשיו המסע שלך במימד הזה הסתיים ואת הולכת במסע במימד אחר למדתי הרבה במסע שלנו יחד בכל דבר שנגעת יצרת עולם חדש אפילו שהכרתי אותך בפעם הראשונה דיברנו כאילו אנחנו מכירות שנים והחיבור שנקטע בינינו שהמוות לקח אותך ועכשיו אני כוותבת לך בדף שלך מסתכלת על התמונה שלך שמחייכת ...ומנסה לחיות עם המציאות הכואבת כל כך שאת כבר לא כאן לוקחת זיכרון זיכרון ושוזרת אותם לצרור כל כך יקר מלאכית עם כנפיים

משתתפת בצערך. טוב שאת מצליחה לפרוק כאן את כאבך. תמשיכי לכתוב, בתקווה שזה יקל עליך. חיבוק אם נכון לך, שלך - מציאות אחרת

שולחת תנחומים ומקווה שהזמן והעשייה שלך ינחמו איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מאז שנועה נפטרה לא יוצאת מההתקררות מרגישה כאילו נתנו לי בעיטה בבטן וכל הנשימה נעתקה לי לא מוצאת פינה שקטה הנפש שלי סוערת