החומות נסגרות עלי ו.. ט
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אין לאן לברוח- עם מי לדבר- כל כך מפחדת עם הלבד הזה ועוד יותר מפחדת לשתף- מרגישה לכודה בתוך החושך- מתי זה יגמר הסיוט הזה שנקרא חיים?
מבינה אותך ומיזדהה איתך לחלוטין. החיים האילו הם לא חיים, זה גהנום עלי אדמות, ואנחנו תקועות פה בעל כורחינו כמו גם כשניפגענו, שום דבר לא מיתוך הבחירה שלנו. ואולי עיקר העבודה בטיפול צריכה להיות ללמוד לבחור בשבילינו את הדברים שיעשו לנו טוב ולממש אותם. העבר ניכפה עלינו, הוא היה ואנחנו כבר לא שם. אנחנו כאן וכאן אנחנו יכולות לבחור בטוב ולבקש שילמדו אותנו מה זה.... חיבוק, בשבילי זה דבר טוב... שלך - מציאות אחרת
שמדליק נר שמדליק לפיד שידליק מדורה שכל אחד בתורו יברח יסלק את החושך לאט לאט בקצב מתאים בתוך החושך והאור הקטן שנדלק מושיטה לך יד.... אני כאן איתך מגרשת את החושך והפחד אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מנית
