שלום לכולם, אני מוכרח לשתף אתכם בשיר שכתבתי,

אני לא חושב שיש במה להיתגאות בשיר על טראומה אבל בכל זאת... "זה נפל עלי פתאום בלי להתריאה,בלי שום אפשרות של בחירה והכנה,נותרתי המום וקפוא לבדי,תיסכול נוראי רודף את נישמתי, שמש הביטחון ממאנת להתגלות,נכנסה לענן של יאוש עמוס בדמעות, נפלתי לבור חשוך ועמוק אין סופי,ירדתי למקום הכי נמוך ותחתי, קולות אמרו לי למה אתה בחושך ולא יכול להירגע,על מה אתה כועס כאילו אף פעם לא תהיה מחילה,אבל תדע לך שהרבה דברים גדולים ועצומים נולדו דווקא מתוך המשברים,תבכה ונקה את הכאב הנורא, יום יבוא והדמעות היתייבשו ותבוא הנחמה,כמו שגלי הים מתנפצים וחוזרים לפעמים סוערים ולפעמים רגועים,כך גם חייך לפתע יצבעו בצבעים אחרים" תודה על המקום שאתם נותנים לי.

היי ג'ינג'י, השיר שלך מדהים, נורא כואב, ועצוב ולבד, אבל יש בו גם מסר של תקווה למרות כל הכאב. "כמו שגלי הים מתנפצים וחוזרים לפעמים סוערים ולפעמים רגועים,כך גם חייך לפתע יצבעו בצבעים אחרים." וככל שתתמיד בתהליך שאתה עובר ובעיקר אם תפרגן לעצמך טיפול נאות כדי לא להשאר לבד עם כל העוצמות האילו, תוכל לממש את החיים הטובים שמחכים לך כי אתה ראוי להם למרות הכל ואף על פי כן.... שיהיה בהצלחה, שתמצא לך טיפול, ותמשיך לכתוב, שלך - מציאות אחרת

שיהיה בסדר.