בימים האחרונים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
התחלתי בתהליך טיפולי . חדש. אחר. וקשה לי,מאוד. בנתיים מה שקורה לא הכי חיובי מבחינתי. מרגישה שנמצאת ולא נמצאת . שאני כבתוך בועה שסממנים שהיו כלפי אאוט נשארו ורק כלפי פנים יודעת שכולכן כאחד תגידו סבלנות.אבל,,,,,,,,,,, ממש אין לי. הרצון להרים ידיים ולברוח קיים אבל לאן וממי? ממני? אל? האני האחרת שבכלל לא מוכרת לי ושם אולי נמצא הפחד העוד יותר גדול לכשיעבוד הטיפול ואגלה, את מי? האם אוהב ,האם ארצה להיות הדמות שמגלה. אויש זה מתחיל לי שוה
מרומושקה יקירתי את בסך הכל מגיבה נכון לטיפול כל מה שעולה זה מה שצריך לעלות את תתמודדי עם הכל בדרך שלך כמו שמתאים לך ומה שתגלי על,,,,,,,, כבר תדעי מה לעשות עם זה אז לא אגיד לך סבלנות למרות שזו מילת המפתח את כבר לבד תגלי שבלי סבלנות לך יהיה יותר קשה חבל שתסבלי לחינם למה לא לקבל עיצה ממי שכבר מנוסה ויודעת ותעשי כמיטב יכולתך ! ( לא מתכוונת לעצמי ) מאמוש שולחת חיבוקים מכאן ועד אלייך שבת שלום יפתי חטולית
אני מבינה את הפחדים שלך, של ללכת כאילו אל עבר הלא נודע ולגלות פתאום שאולי את לא תאהבי את מה שיצא מהטיפול, את מי שהסתתרה בתוכך...... אני חושבת ובעצם בטוחה שעם ההתקדמות בטיפול ותוך כדי זיהוי דברים וגילוי דברים חדשים, את מתקדמת קדימה, ובעצם את מתקדמת פנימה לעומק והשינוי הוא לא בבת אחת ובפעם אחת, אלא הוא הדרגתי ובצמוד לתהליך הטיפולי שאת עוברת. את תגלי את עצמך את מי שאת באמת, את מי שהסתתרה מתחת לערימות של כאב, חוסר וודאות ופחד ובעצם תצאי לחופשי מהכלא שהיה נת חלקך בעל כורחך. תוכלי להיות אדם עם מעוף, חופשיה ונינוחה יותר. אל תפחדי מהתהליך, תזרמי איתו ותגלי שהוא יעשה לך רק טוב. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת
