כואב כל כך כואב לי,

על ההכחשה על הדו פרצופיות על הרעל שממשיך לחלחל על המשחק ברגש שלי על הרוע שלה על שהתחלתי להרגיש על דמי השתיקה על תחושת הדחיה על ההפליה על החיוך המרושע על הרצון להכאיב לי ואני לא לומדת פעם ועוד פעם סופגת מתפוצצת ושותקת וקפואה

היי גל!-טוב שאת משתפת- צעד הראשון בכיון ההחלמה- אל תוותרי על עצמך- מגיע לך לחיות!-להרגיש- להיות כנה- כאן בפורום זה מקום בטוח- את בדרך הנכונה- מבינה את הכאב-מזדהה איתך- זה לא ימשך לנצח- הכי חשוב -לשתף! לשתף! לשתף! אוהבת אותך -כאן בשבילך-ינשוף

להרגיש עושה את הכל מוחשי יותר והרבה יותר כואב, אבל להרגיש גם מאפשר לעבד את הכאב ולהרגיש אחר כך יותר טוב. מבינה את הכאב שלך וגם אם הוא מרגיש אין סופי, זהלא כך והוא יגמר בתום העיבוד, לאט לאט ובקצב שלך. מקווה שתרגישי הקלה בקרוב, כואבת בעצמי מאד וקשה לי לכתוב, כי התנתקתי. שולחת לך חיבוק, לי זה תמיד עוזר. מקווה שתרגישי טוב במהרה, שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק ומזכירה לך שאני כאן דמעה

אין כאן ענין שאת לא לומדת יש ענין אחד שמשותף לכולנו עם כל הקשיים והעלבונות וכל השאר קשה לנו לוותר ! תמיד ישנה איזו תקווה קטנה שאולי הפעם זה יהיה שונה מה ששם אותנו במצב פגיע באופן תמידי גם אם נהיה הכי חזקות שרק אפשר התקווה תמיד מקננת בתוכנו שאולי כן , רק אולי ,,,,,,,,,,,,, חומד אל תשפטי את עצמך בחומרה כולנו אותו הדבר שולחת חיבוק לחיזוק יפתי חטולית

אבל המילים שלהם חדות מידי פוצעות מידי התחושה היא שהרע שורד הטוב נכחד