לילה טוב

לכולן עדיין חם...וגם בטעות..יש רוחות של סתיו ככה לפעמים אפשר כבר לשותת שוקו מקווה שאתן ישנות חולמות חלומות פז ואם עדיין לא אז הינה זה מגיע לילה טובבבבבבבבבבבבב הרבה אנרגיות למחר אידה http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/80274.gif עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה :) השוקו היה מצויין! :)))

לך אידה יקרה, הלוואי והייתי מצליחה לישון, אי בעיקר לא מצליחה להרדם. ומיצד שני לא רוצה לקום ולא רוצה כלום. שלך - מציאות אחרת

וגם לכל שאר הבנות כאן בפורום הולכת למיטה מקווה גם להרדם חיבוקים לכולן לשינה עריבה חטולית

כל כך הרבה מילים כל כך הרבה לספר לשתף להגיד להראות שזה לא סתם לא דימיון באמת היה ובאמת כואב אבל כלום מזה לא מסופר ונמאס ומפחיד לצעוק ולצרוח ואיש אינו שומע את הכאב ולא מצליחה לספר כמו שזה באמת מרגיש ומרגיז לי וכבר לא יודעת באיזה מילים להשתמש על מנת לומר שקוצר הרוח שלי כלפי עצמי הולך וגובר ,הולך ומתעצם כל כך רוצה לספר לשתף להגיד את מה שעובר עלי ורק רןאה את הפלאשים,הכאב,האירועים החריגים וכלום מהכאב כלום לא באמת מסופר שונאת את עצמי ככה מרגישה שנכשלתי כישלון חרוץ מרגישה ש..... ככה לא רוצה להיות יותר ככה לא רוצה לחית יתר כואב לי נורא בנות יקרות בפורום קוראת את כולכן אחת לאחת לפחות פעם ביום שותפה מלאה לכאב ולעובר עלכין כל כך הרבה פעמים רומה להגיב ואינני מסוגלת, סליחה מקווה שתבינו

מכירה את הקושי לבטא את הדברים ובעיקר את הקושי לבטא את הכאב ולהציג אותו כמו שהוא נחווה בתוכך. זה אכן קשה ובכלל את מספרת משהו שחווית אותו במשך הרבה זמן בעת הפגיעה, ואת מספרת אותו בכמה דקות, ואני חושבת גם שמרוב שכואב לך את מספרת בתוך ניתוק מסויים או מלא מהכאב ולכן מרגישה שלא ניתן להרגיש את העוצמות הנכונות של הכאב. וגם אם אין ניתוק, מי שיושב מולך לא יכול להרגיש אף פעם את מה שאת מרגישה, אפשר להבין אפשר להכיל אפשר להרגיש שאת כואבת ולהיות אמפטיים לכאב שלך, אבל הכאב תמיד נישאר שלך כי אי אפשר להכנס לנעליים שלך... ובאשר לכתיבה שלך פה, אין חובה להגיב לאחרים ואין חוקים בעניין הזה, כלומר את א חייבת להגיב בטח לא כשרע לך ואין לך כוחות. אני חושבת שחובה לא לפגוע באנשים במילים כתובות בכוונת תחילה, ועוד חובה, לשמור על עצמך ולהיות מחוייבת קודם כל לעצמך. ואם זה אומר לא להגיב כי קשה לך, אז לא להגיב ולהרגיש בסדר גמור עם זה... וזה מובן, לגיטימי וגם מוצדק. תמשיכי לכתוב כמו שנכון לך, שלך - מציאות אחרת

את הקושי לספר לשתף הקושי להגיב מרגישה אותך יקרה ואת לא צריכה לבקש סליחה באמת שלא

קוראת על הכאב שמציף ומתעצם בך מנסה למצוא מילים מתאימות לעטוף, לחבק ולחזק ולו במעט נוכח גל הכאב העצום הזה אז אני פה.. איתך, כתמיד מחכה שירפה נ.ב ואת לא "כשלון חרוץ"! את אישה מיוחדת שחבל על הזמן ויש לך גם בשביל מי להיאבק בשביל עצמך בשביל משפחתך בשביל ה*** המקסימות שלך! שולחת לך חיבוק, סמויה