רוצה...... טריגר

רוצה למות עכשיו אמן ואמן, הלוואי אמן...... רוצה למות בבקשה שיקח אותי כבר אמןןןןןןןןןןןן

אמרת שאני יכולה להגיב לך אז הינה: אני מבינה ומכירה את הרגעים האלה שמייחלים למוות - לסוף של כל הרע הכאב הבדידות. אבל תזכירי לעצמך שהסוף הזה הוא סוף לעוד הרבה דברים אחרים טובים. שאת לא באמת רוצה שיגמרו.כמו הפורום וכל הבנות כאן. אני לא יודעת מה איתך אבל אני באופן אישי מאוד אוהבת לצפות בזריחה זה נותן תקווה וכוח להתחיל את היום ובשבילי כייף שעוד מעט חורף ואפשר לצאת לגשם ולהרגיש אותו מטפטף על הפנים. שוטף את הכל. והינה החגים אוטוטו נגמרים וחוזרים לשיגרה לשקט הזה. וחוץ מזה אני כאן ואת תמיד מגיבה להודעותי ומחזקת אותי. אני צריכה אותך. זה לא מספיק? :) שולחת לך חיבוק חזק וחם, ארוך כזה עוטף מכל הכיוונים. כזה שאני נותנת לבן שלי. תחזיקי מעמד. הורסת...

אהבתי לקרוא את התגובה שלך, תודה נשמה, את מדהימה. אין לי כוח לכתוב, בגללי, לא בגללך טוב? סליחה שלך -מציאות אחרת

זה לא באמת מה שאת מחפשת את מבקשת את השקט שלוה ומנוחה מכל הכאב והקשיים ויש דברכים טובות יותר תאחלי ותבקשי עבור עצמך דברים טובים יותר מגיע לך ואת תקבלי אם רק תרצי באמת ותבקשי, אל תוותרי את בדרך למציאות אחרת באמת מציאות טובה יותר עבורך ליבי איתך אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

מה קורה עכשיו , לא ראיתי אותך במחשב אתמול והלכתי לישון אחרי אחת . יקרה עוד קצת כוחות החגים האלה ניגמרים וחוזרים לשגרה המבורכת .

אוהבת אותך, תמיד תמיד, עד הסוף

תחושה קשה לרצות למות לוותר לגמרי על הכל רק בשביל להירקב בתוך האדמה בלי אפשרות לחזור לראות ולו רק עוד פעם אחת את הילדים את הנכדים שיוולדו עם הזמן לא להיות חלק מבריתות בר/בת מצווה חתונות כי ברגע שהולכים יקירתי אי אפשר לחזור זה נגמר לתמיד אי אפשר להגיד -פוס , רגע נחתי מספיק אגרתי כוחות עכשיו רוצה לחזור ולהמשיך,,,,,,, אין מצב! נכון שקשה להתמודד עם כל מה שעולה ומרגישים שאין יותר בשביל מה לחיות אך זה רק כאב נכון שהוא מתמשך על גבי המון שנים אך ככל שתמשיכי לחיות תמיד ישנו סיכוי שדברים עוד יכולים להיות אחרת מה כתבת לי על סקפטיות ? שכל עוד חיים דברים יכולים להשתנות נכון ? כתבת לי כך על הורים זוכרת ? על אחת כמה וכמה על החיים שלך גם אם עדיין הכל נראה שחור משחור ולא נשאר לך אוויר לנשום וכוח להילחם כל עוד בך הנשמה חיה תמשיכי אייך שהו למשוך את הזמן חטולית

להרגשתי ואולי אני טועה, אבל כך אני מרגישה מהכתיבה שלך, כשמגיעים למקום כל כך נמוך ורוצים באמת למות, כשבן אדם עומד מולך ומרגיש כך, זה מעמיד אותך במקום שלא מוכן לקבל את זה ומהמקום הזה התגובה שלך היא סוג של ניעור ואני מקווה שרק ניעור ולא ניעור כועס, אולי בגלל שהחיים הם "מתנה" משהו שאנחנו מקבלים מבורא עולם ואולי אין לנו זכות לוותר עליהם, על המתנה הזאת שהוא העניק לנו. ואולי בשבילי ה"מתנה" הזאת גדולה עלי כי לא ראיתי רגעים מאושרים בחיי. וכן יש לי ילדים, אבל כדי שתביני, ילדתי את כולם כשאני מנותקת מרגש ותפקדתי איתם כמו רובוט, נתתי להם את מה שהיו צריכים בלי מגע כמעט, רק כשבקשו כי פחדתי שידחו אותי ולא רציתי לפגוע בהם... לכפות את עצמי עליהם... התקרבתי רק כשבקשו את זה... אז היו אירועים, בריתות, בר מצוות וחתונה אחת, ומיתוך כל האירועים הייתי נוכחת ומחוברת רק בבר מצווה האחרונה של הילד הקטן. בכל השאר הייתי מנותקת ולא חוויתי שום דבר רגשית. מבינה? זה תוצאות של מה שעברתי שבעצם פוגעות בילדים שלי. אז הייתי כאן בשבילם ולא באמת הייתי עד שהתחברתי לרגשות לפני כשנתיים וחצי. זה אומר שהבת שלי גדלה בלי רגש מאמא שלה במשך 22 שנים. מבנה עד כמה פגעתי? ובנוסף כל מה שאני עוברת... אז בואי תגידי לי, מה יכול להשתנות? ומה טוב בכל זה? אני כאן בשבילם, בשביל כולם, רק לא בשביל עצמי, ואני אפילו לא יודעת מה זה לחיות, לקבל אהבה ללא תנאי, אני רק שורדת ואפילו לא בשבילי, דפוס הקורבן, האאאא? אז מה טוב בזה? מעמידים אותי בניסיונות קשים מדי בטוחים שאני יכולה לשרוד ושיש לי כוחות, ואני לא עומדת בזה. אין לי כוח לסבול יותר. התייאשתי והייתי מספיק כינה להגיד את זה כאן, ולקוות שבזכות זה הנפילה תהיה רכה יותר. אני רוצה למות, זה רצון, לא מעשה אובדני. קשה לי ברמות, ואם אני לא יכולה לפרוק משהו מיזה כאן כי גם כאן אולי כועסים, אז איפה כן?.?.?. כל הדברים שאמרת, יודעת שיהיו בריתות חתונות בר מצוות, נהדר, כבר עברתי כמה, זה עדיין לא שם אותי במקום שרוצה את החיים, חי אותם ואוהב לחיות. אני לא יודעת מה זה.... בקיצור נגמרו לי המילים. סליחה על הכל... שולחת לך חיבוק, מקווה שתקבלי, גם אם כעסת מידי בשביל לתת... לא יודעת אם את כועסת או לא, רק מרגישה שאולי... שלך - מציאות אחרת