טריגר בשיר ובקליפ

http://www.youtube.com/watch?v=TAJY1GC0vUA היה היום טיפול בלתי אפשרי קשה ועכשיו שוב חג ארור ואין טיפול שבועיים ואני נשארתי עם פצע חשוף ושורףףף והשיר הזה והקליפ הזה דיברו אלי אז אני משתפת דמעה

מאבדת את שפיותי באמת באמת לא יכולה ככה כבר די עם התמונות בראש דייי עם התחושות והריחות והקולות דיי כבר עם הכל פתחתי בטיפול משהו קשה למה אני מטומטמת??. למה לפתוח משהו כזה שניה לפני שיוצאים לחופש???? מה אני עושה עכשיו פאקינג שבועיים בלי טיפול?????? כבר נמאס לי באמת כבר משתגעת סליחה על החפירה תתעלמו מצידי חג שמח??? דמעה

מרגישה ומבינה עד כמה את כואבת עכשיו. יודעת כמה קשה להתמודד מול ועם הזכרונות האלו שמציפים כל כך ושורפים את הפנים ואת הלב. אני חושבת שפתחת את הנושא הזה בגלל שהוא העיק עלייך ורצה לצאת החוצה. זה לא מיתוך טיפשות אלא מתוך הצורך שלך להתמודד עם הדברים. כמו שאת בוודאי יודעת, לגוף חשיבה משלו וכנראה שזה מה שהיה נכון שיקרה עכשיו. הגוף שלך גם יעבד את מה שיצא עכשיו ולאט לאט הכאב יכהה את עצמו, זה התהליך... מקווה שתרגישי טוב יותר, ושולחת לך חיבוק עדין. שלך - מציאות אחרמ

השיר נוגע ללב ובקצות העצבים הכי עדינים שיר יפיפה מבחינתי כולל הקליפ מבינה למה הבאת אותו-מדבר בעד עצמו אוהבת מאוד את השיר מבינה אותך לגבי למה פתחת דווקא עכשיו נושא כאוב ועכשיו שבועיים בלי טיפול יהיה קשה אולי תכנסי לכאן ותכתבי,,,,,,,,,,,לא משנה מה העיקר שלא תישארי עם הכאב לבד וחפירות-יקירתי , צריך היום להיזהר עם המילה חפירות כי יש בולשת בכל מקום -צוחקת סתםםםם סתםםםם להתעלם ממך יפתי פשוט בלתי אפשרי את חשובה מידי מכדי להתעלם חג שמח -את יודעת מה ? אני חושבת שזו השנה הראשונה שאני באמת מוכנה להודות גם בפני עצמי שאני לא מחכה לחגים בציפיה,,,,,,, תמיד נסיתי להסוות את מה שבאמת הרגיש לי כדי לא לקלקל לאחרים , השנה , אני לא משתדלת בכלל כלום זורמת עם מה שמרגישה ולא תמיד זה מרגיש לי טוב זה מה יש ! איתך תמיד מאמי חטולית

תודה על התגובות לא ישנתי שוב לילה לבן והיום ערב חג :( הפלאשים לא הניחו לרגע ולמרות התגובות אני איכשהו מרגישה עם זה לבד לא יודעת למה לקראת הבוקר כתבתי את הזיכרון במלואו נתתי מילים לתחושות תיארתי פרטי פרטים וזה עזר מעט אבל אחרי שעה ההצפה חזרה ולפני שבכלל פתחתי את זה בטיפול המטפלת שאלה אם אני רוצה לפתוח משהו כל כך קשה לפני חופשה של שבועיים ואני הרגשתי שאם אני לא מדברת את זה זה יחנוק אותי עכשיו אני מצטערת שפתחתי את זה מוצפת תודה שאתן כאן מרגישה כל כך מזוהמת כל כך צריכה חיבוק אמיתי דמאע

אני חושבת שלמרות הכל הבחירה שלך לפתוח את הנושא הקשה הזה הייתה נכונה, כי הרגשת שאם לא זה יחנוק אותך, וכשפתחת את זה, הפעולה הזאת נתנה לך את הידיעה שיש עוד מישהי שסוחבת איתך את המשא הזה, המטפלת שלך. מיתוך כך ולמרות הכאב את פחות לבד עם זה, אם כי המטפלת לא לידך עכשיו. אני חושבת שאת יכולה להתגאות בעצמך על האומץ שהיה לך לפתוח את זה, לא כל אחד יכול, אני לא מצליחה לפתוח דברים שמאד מאד מעיקים עלי. תחושת הזיהום והליכלוך מוכרת והיא תחלוף כאשר העיבוד יסתיים, את יודעת שאת לא באמת מלוכלכת אלא שזו רק ההרגשה... מקווה שתרגישי טוב יותר ושולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת