זמן לעצמי...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
איזה יום שתי אספות הורים בו זמנית הפרש של שעה מהראשונה הסתלקתי באמצע אי אפשר יש עוד אחת כמה זמן! השניה גם נמשך ונמשך ונמשך מתה ללכת חייבת אין היום בייביסטר- היא עובדת החמצן שלי בעלי- בעבודה לקראת החגים והילדים בבית עם ילדי השכנה ששומרים עליהם(גדולים מהילדים שלי) התינוק איתי מיילל משתעמם ובוכה רוצה לרדת לרצפה לזחול לא רוצה לשבת בעגלה לא רוצה בידיים והמורה השנייה- אחרי שסוף סוף סיימה להקריא ולהסביר שלוה עמודים צפופים בכתב ידה ועוד דפים מודפסים אפשר ללכת?נמלא טפסים מחר... לא! "עכשיו אף אחד לא יוצא!" צריך לבחור וועד הורים אף הורה לא מצביע אחד מסתכל על השני מתעכבים המורה מנצלת זאת- אף אחד לא הולך עד שבוחרים ועד! אז קדימה, להתנדב אחרת לא יוצאים מפה חכמה המורה הזאת.. כולם לחוצים בלי רצון מהר צצים מתנדבים אני כולי בוכה מפנים שורפת רוצה ללכת אבל המורה לא מרשה! בסוף.. חזרתי הבייתה מותשת הבית הפוך על גלגלים טוב, ארבעה ילדים שיהיו בריאים שולשה בנים שניים שלי אחד של השכנה בנים- לא רק שלא מסדרים אלא רק משתוללים! ובת אחת, מקסימה מקסימה הבת של השכנה מסדרת, עוזרת להכין שיעורים, לגזור אותיות מעיתון להדביק במחברת. עורת לי לקלח את התינוק, אוהבת לראות איך אני מלבישה, רוצה לסרק מתלהבת מזה! להאכיל. היא חולה על התינוק! כל זמן פנוי שיש לה היא באה אלינו לראות איך אני מטפלת. אה, שאני נותנת לה להחזיק אז היא כולה קורנת.. בכלל בנות זה עולם אחר.. (אבל לי אישית יהיה קשה לקבל בת- שלי. לא יודעת אם אני רוצה בת) אההה! אני בינתיים מסדרת מכינה ארוחת ערב מקלחות מערכת סידור ילקוטים ששש.. עכשיו ישנים אני עם עצמי רק עכשיו!
סמויה יקרה, מכירה מעצמי את הימים הדחוסים האלו ואת התקופה שילדי היו קטנים, והרבה פעמים עד שכבר היה לי רגע פנוי שיכולתי לשבת ולנוח, הייתי נרדמת ולא עושה כלום למען עצמי. זה יעבור, הילדים יגדלו ויהיה קל יותר, ועד אז יש טכניקה שנקראת חלוקה לצמתים, ובשיטה הזאת מחלקים את המשימות שיש לך במשך השבוע ובוחרים מה לעשות בכל יום, ואחרי "תכנית העבודה שכמובן הטיפול בילדים הוא חלק קבוע על בסיס יום יומי, חושבים בכל יום רק על היום ולא על שאר הימים והמטלות שמחכות.בדרך הזאת כאילו ניהיה לך פחות עומס. בנוסף דואגים לשלב במקומות שבהם מרגישים9 כבר מותשים, הפסקות, בהן מנקים את הראש ולא עושים כלום. הילדים ישארו בטווח ראיה כמובן, אבל את תנוחי ואחרי המנוחה יהיו לך יותר כוחות. מקווה שזה מדבר אליך, ואם לא זרקי לפח. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת
תודה על הרעיון היעיל.. אולי אאמץ.. תכנית עבודה באמת רעיון טוב... יש ימים כאילה וימים כאילה.. עכשיו למשל אני בהפסקה.. (: נחה לי בפורום.. תודה על החיבוק! סמויה
איייי סמויונת שלי קוראת אותך וחיוך גדול כזה של סמיילי כמו בפרסומת של פריגת עולה על פני ושפתי נזכרת בנוסטלגיה בזמנים שהייתי במקום שלך שתי אספות הורים כמעט חופפות אחר כך לגשת למורים מקצועיים משם למזכירות כדי להשאיר צ'קים לתשלומים ועוד ועוד , בעתיד תזכרי את כל זה כחוויה שאי אפשר לוותר עליה טוב שזה כבר מאחורייך עכשיו יש לך פרק זמן של מנוחה עד קבלת התעודה הראשונה כי זה לא עובר שוב בלי אספת הורים נוספת תנוחי מתוקה שלי , תנוחי בהחלט מגיע לך לנוח שולחת חיבוק רך ומרגיע וחפיסת שוקולדים בלגית טעימה לפינוק ליל מנוחה יפתי חטולית
וואוו, אתמול זה היה...! אבל היום נחתי. בשעות הבוקר התינוקי ישן אז גמני.עזבתי את כל מטלות הבית ונחתי.. את גם מעלה לי חיוך.. (: מנסה לדמיין אותך מתרוצצת בטירוף.. חחח זו באמת נוסטלגיה שזוכרים אחכ ומתגעגעים לימים.. שהם היו עוד קטנים תודה על השוקולד אבל בזמן האחרון אני דיי מגזימה ): יאללה נמאס לי להילחם בזה! ביי בינתתים, סמויה
כל כך מובן ומוכר לנצח על כל תזמורת החיים... להיות מושלמת בכל מקום בית, עבודה, ילדים, רעיה, חברה, בת ועוד כל כך הרבה משימות וכובעים... ואיפה את? זמן לעצמך? יש??? אני יודעת שאת מנסה ונאבקת על כך... אבל אל תשכחי את עצמך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית
