אני לא זוכרת!!!-טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מטפלת שלי שעלה אותי היום לספר על זכרונות שיש לי בקשר לאחים הקטנים שלי- הייתי אמומה- כמה שניסית להזכר לא זכרתי כלום-אבל כלום!! הוצאתי תמונות מהארון כאשר הגעתי הביתה כדי לנסות שוב להזכר ו-כלום. עכשיו כאשר אני יושבת בשקט מנסה לזכור בזכרונות-ילדות-קשה לי- תמונות בודדות עולים לי וזהו. אני פשוט בשוק ולא רק שוק-גם חרדה- כי אני לא יודעת מה קרה- בעצם אני יודעת מה קרה- מחקתי-דחסתי את הכל בפנים-עמוק עמוק- כאבים נוראים!!! בא לי לבכות ולא יודעת על מה- בא לי לברוח ולא יודעת ממה- נורא מפחדת לשבת עם זה- יודעת שרגשות לא הורגים אבל הם מאיימים- חוסר אונים-רוצה להתחבאות-אוף- אני כל כך מפחדת- יש לי מחנק בגרון- לאן אני נעלמתי ?לאן?
ינשופונת יקרה כל כך מבינה , כל כך ככה שזה מדהים גם אני ישבתי עם תמונות וכלום לא בא בראש אבל הכלום . ההרגשה הזאת שאני לא יודעת מי אני היא איומה . אבל חכמות ממני טוענות שזה עובר אז מה אני אגיד. אוהבת אותך תודה על השיתוף
אני מאוד מבינה את תחושת הבלבול והחוסר אונים שמנסים לזכור משהו אבל לא זוכרים! וזה פשוט חוסר שליטה כזה. מרגישה שחתיכה של פאזל חסרה. קשה להבין את הזיכרון. למה אנחנו זוכרים היטב דברים מסויימים וחלק לא. דברים לכאורה "נמחקים" שבעצם הם קיימים. חורים בגבינה שוויצרית לכן, בשבילל זה את נמצאת בטיפול. לשם כך יש את המטפלת שלך שעוזרת לך בדרך המצועית שלה להגיע לאותם חלקים אבודים. לאותם חורים בגבינה. זה המקצוע שלה. זה לוקח זמן וסבלנות. אל תלחצי שאינך זוכרת מיד. גם שנלחצים אז עוד יותר לא זוכרים! תני לעצמך את הצ'אנס בטיפול לאט לאט ואז הדברים יתחברו. מנסיון שלי(לא בטיפול!) לוקח לדברים המון זמן להתחבר אפילו שנים אבל אם את בתהליך אז זה יקרה. מנסיון שלי- אצלי דברים התחברו לאט בתהליך של...שנים? מאז הגילוי ה-ראשוני שלי. והם בסוף התחברו! זה דורש עבודה פנימית, יסודית מעמיקה ואם אין בכוחך וביכולתך לעשות זאת לבד (כמוני- כי לא היה לי טיפול) עומדת לרשותך המטפלת שלך שתומכת בך.ובשביל זה היא שם בשבילך. לאט לאט, יקרה. הדברים עוד יתחברו. אה, וגם הייתה לך ילדות עם חוויות טראומטיות שמן הסתם הדחקת המון דברים. זה כבר פרשנות שלי, לא מקצועית לכן יש את המטפלת שלך שהיא מנוסה בזה והיא עוזרת לך בתהליך הנפשי. להחלמה. מאחלת לך להרגיש טוב ושבכאב העצום אותו את חשה יפחת. שולחת לך חיבוק, סמויה
לא יכולה לומר שאני מכירה את המצב הזה -ממש לא אבל קוראת אותך כאן , ואת ממש מצליחה להעביר לי את תחושת החוסר אונים החזקה והמפחידה שלך , אני חושבת שאני מבינה כמה זה קשה ובמה זה כרוך ,עוד זכרונות קשים שאת צריכה אולי להתמודד איתם לתת להם מקום ,,,,,,, זה באמת בכלל לא פשוט מאוד מבינה אותך אני מאמינה שמתי שתהי מוכנה זה כבר יעלה מעצמו אולי עוד לא הגיע הזמן תחכי בסבלנות מאמי בכוח שום דבר לא עולה שולחת לך המון כוחות וחיבוקים כדי לתת לך כוח ליל מנוחה מתוקה חטולית
