ליאור איך את היום?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תודה דמעה יקרה שלי על ההתעניינות, עדיין מרגישה נורא. לא זוכרת מתי הרגשתי כך, מרוב דמעות לא רואה את המקלדת..... שלחתי את הילדים לאבא שלהם, כדי שאוכל לישון בשקט..... בארוחת הבוקר היום, הגדולים שמו לב שאני לא מסוגלת להכניס כלום לפה, ושאלו אותי מה קרה לי? אני אמורה להיפגש לטיפול ביום ראשון, לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת... גם לפגישה בבית הספר בו אני מלמדת לא הלכתי, איך נעלמו לי כל האנרגיות בבת אחת אין לי מושג. עדיין ממשיכה לבכות, אני מרגישה שאני רוצה למות, אבל יודעת שלא אעשה את זה בגלל הילדים... אני רק נזכרת איך הקטנים מתגנבים בלילה למיטה שלי, כל אחד בצד אחר, מחבקים אותי ונצמדים אלי, וזה לבד מעביר לי את המחשבות למות, אבל הן עולות ומציפות יותר מידי פעמים..... ולעזאזל אני לא מסוגלת לעצור את הבכי שלי, אני מנסה להבין עם עצמי מה גרם לנפילה הזאת, הרי כל החיים שלי היו סרט אימים אחד מתמשך... ואני מצליחה להזכר רק בתקופה לפני שיצאתי למיקלט, על ההתעללות המינית המשפילה שעברתי ממנו....ואיך היתי בורחת לחצר ומחכה לבוקר שיבוא... והתחושה הזאת שאין הורים שיעזרו... והימים שהיה שופך את הסירים עם האוכל של הילדים... וכל מה שהם ראו ממנו(היום הוא מפחד לעשות את זה, כי הפקידת סעד מפתיעה אותו בביקורים והוא לא יודע מתי תגיע אז הוא לכאורה מתנהג איתם יפה) והכי גרוע שאין לי הורים להישען עליהם..... לא מסוגלת לראות משפחות שלמות... דמעה שלי, גם הכתיבה הזאת עלתה לי בהמון כוחות.... מקווה להתאושש מהר. הולכת עכשיו לישון עד הערב....
ליאור היקרה מבינה אותך כל כך...איך הזכרונות יכולים להפיל..איך זה שאין הורים...מקוה שתצליחי להתחזק... מחבקת דמעה
נסי להתאושש את מקסימה ומדהימה יצירתית מוכשרת מלאה יכולת נתינה ואינטליגנציה נהדרת את יכולה לחבק את עצמך אל תפגעי בעצמך יותר ממה שכבר פגעו בך. ואל תאבדי את מקום העבודה שלך.
אני מעוניינת להושיט לך יד חמה ומנחמה. תני לי צוהר למפלט הצער שלך. תעזרי לי לעזור לך. האם את זקוקה לכסף באופן בהול? אפקיד לך לחשבון הבנק ככל שידי משגת, אתן לך חלק מהמעשר שאני מפרישה כאשר אני יכולה(חצי אפקיד לך וחצי לאחי השרוי במצוקה כלכלית נוראה והוא אב לעשרה ילדים בלע"ר) כמו כן ממליצה לך בכל גוף: על טיפול שיאצו בסבסוד רציני במסגרת קופת חולים זה מהווה תראפיה אנרגטית והוליסטית מושלמת. ההתמקדות הנה על יחסי גומלין של גוף ונפש. והשינה לאחריה היא כשל תינוק בן יומו נטול דאגות מעיקות.
