אני רוצה אבא אני רוצה אמא אני רוצה להיות שייכת,

לפני חודש בערך עשיתי צעד הזמנתי אותם אצלי לראש השנה אמרו לי נחשוב על זה היום התקשרתי ושאלתי מה קורה ענו לי אנחנו עושים עם אחיך אמרתי להם אבל דיברנו לפני חודש ואמרתם שתחשבו אמרו לי שגם הם אמרו להם לפני חודש הבחירה שלהם זה למחוק אותי הבחירה שלהם זה שאני החוליה החלשה הבחירה שלהם בו ולא בי תמיד זה היה ככה מילדות הוא היה המועדף המוערך החכם ואני אני סתם שם קישוט זה כואב וזה מכעיס ההעדפה שלהם בו משפחה זה מה שרציתי משפחה אבל זה אשליה אשליה אחת גדולה ובא לי לצעוק עליהם שיראו אותי שגם אני צריכה ורוצה אבא ואמא וגם אני רוצה להיות שייכת וגם אני רוצה לעשות איתם את החג נשבר לי כל שנה לחפש מישהו שאהיה אצלו למה לעזאזל למה כל כך מסובכת המילה משפחה כל כך מכאיב כל כך פוגע כל כך לא פייר

מזדהה מאוד עם הכאב שלך משפחה זה לא דבר פשוט גם כשאין פגיעה כשיש פגיעה ברקע המצב נעשה בלתי נסבל הכמיהה הזאת למשפחה- לבית לאבא לאמא כמיהה טבעית ומובנת מאוד מחבקת אותך ומזכירה לך תביטי סביבך ותראי כמה אנשים יש בחייך שאוהבים אותך אני מנסה להגיע להשלמה עם זה שאין לי משפחה כבר זה מאוד קשה כי גם לי יש כמיהה להורים שולחת לך חיבוק גדול ועוטף ומקוה שהיום תרגישי פחות כאב דמעה

לא מרגיש לי נוח לא איתם ולא עם המשפחה של בעלי השנה אני בורחת לנופש , מקווה שאני לא עושה טעות אבל ככה נראה לי שיהייה לי שקט יותר בנשמה . חיבוקים , אני בטוחה שסביבך המון אנשים שכן אוהבים ומכילים אותך .. ועוד חיבוק בתקווה שיעבור לך הכאב

גל יקרה, מבינה ככ את הכאב שלך בנידוי המשפחתי החגים רק מבליטים ומקצינים דברים שהיו שם מלכתחילה זה טבעי לרצות את הורייך לרצות להיות בחיק המשפחה להרגיש חלק שייכת אהובה יודעת שזה קשה (גם אצלי ככה)- את צריכה להתרכז באושר עם האנשים שאיתך באמת. שקיימים שם בשבילך בצער ובשמחה. אני..הפסקתי לחפש כמו איזה... את קרבתה של אימי! דיי! והנה החגים בפתח ואני קצת מקווה למה?! הכל יהיה אותו דבר עם טעם מר אז למה?! ובכל זאת... יודעת שלא פשוט שולחת לך חיבוק סמויה

גל יקרה, מאד מאד מזדהה איתך בכאב הזה. משפחה היא אכן דבר מאד מורכב, וכאשר יש פגיעה ברקע זה עושה אותה לדבר עוד יותר מורכב. החגים הם סמל למשפחתיות ולאיחוד משפחתי ולכן בחגים הכאב הזה נעשה קשה מנשוא. רואים את כל המשפחות השמחות והמלוכדות וכואבים על שלנו אין, ובסך הכל מה ביקשנו? להיות חלק במשפחה? הדבר האחד שהבנתי הוא שהכמיהה הזאת לאהבת הורים ולמשפחה לעולם לא לתעבור ולעולם לא תתממש, לכן הפסקתי לצפות כי כגוודל הציפיה כך גם גודל האכזבה. וכן זה כואב מאד בכל מצב של איחוד משפחתי, הנידוי הזה הוא כאב נוראי כי לא מגיע לנו. אני בטוחה שיש אנשים מסביבך שכן רואים אותך וכן אוהבים אותך, ועד כמה שזה שורף מבפנים אומרים "עדיף שכן קרוב מאח רחוק". תאחזי בזה ואולי זה יקל מעט את הכאב. איתך שולחת חיבוק מכיל ומבין, שלך - מציאות אחרת

נשמה יקרה כבר אמרו לך הכל מצטרפת לכל הדברים הנכונים והכואבים שכבר נאמרו אין טעם להוסיף ולדוש במה שכבר נכתב רק יכולה לקוות בשבילך שאם הם לא באים אלייך אולי יהיה להם מספיק רגש להגיד לך שתצטרפי אליהם אין ספק שבלי משפחה בחגים הכל מרגיש קשה יותר לבד יותר והכי עצוב שיש מחבקת המונים יפתי חטולית

לא קל לי עכשיו זיכרונות חלומות המטפלת שלי בחופש כך שאין לי עם מי לעבד את מה שעולה לי הרצון במשפחה הוא אחיזה בקנה רצוץ אני שוכחת שאלה שאני רוצה להיות איתם מחקו לי את הילדות אני כאילו איתם מתנתקת כאילו אני מישהי אחרת מסיכה אחר כך זה מחלחל פנימה הרעל הזה ככל שהחג מתקרב אני מרגישה כמה אני תלושה מנסה לראות את האנשים סביבי אבל הכמיהה מכסה הכל