לאופיר

אופיר היקרה רציתי להגיד לך תודה שאת כאן איתנו...תמיד יודעת מה להגיד...מעודדת אותנו..משתפת אותנו בעולמך...תמיד נמצאת איתנו..את אשה מקסימה ואני מודה לך על הנוכחות שלך כאן. איך את מרגישה? מקוה שאת בסדר... תשמרי על עצמך חזק..את מאוד חשובה לי http://www.fromtheheartpostcards.com/greetingcards/thankyou10.gif דמעה

אבל יש לי שאלה. למה אנחנו לא כותבות על דברים טובים? אני חושבת שזה חשוב. יכול לעודד ולהרים קצת את מי שמאוד קשה לה. אפילו דברים שקשורים להנאות הקטנות של החיים. של רצון להעיז גם כשזה מפחיד. אני מרגישה אשמה. אבל קשה לי לבוא לפה ולראות את כל הכאב. מרגישה שהמילים שאני יכולה להוציא מתוכי כדי לעודד הן חלולות ולא משמעותיות. אני לא מדברת עם אף אחד חוץ מהמטפל על הכאבים האלו. ובזמן האחרון הם משתנים. תמיד יש טריגרים שיכולים לעשות רע. אבל מצבור של קושי וכאב מפחיד אותי. אולי כי זה מחכה לי מעבר לפינה? אולי כי אני פוחדת מהתוצאות של התנהלות לא הכי טובה שלי? ואני גם לא מעיזה לכתוב אם משהו עשה לי טוב או קרו דברים שחיכיתי להם כי איך אני יכולה לעשות את זה כשאחרות סובלות כל כך... אז אם למישהי יש מה להגיד בעניין...

פיה יקרה אני חושבת שזה רעיון טוב להביא לכאן גם דברים טובים...אני אישית אשמח לקרוא על דברים טובים שקורים בחייך.... מה שלומך? התגעגעתי אליך דמעה

אופיר את אשה אצילה וגדולה. אנטלגנטית ומיוחדת במינה. מאחלת לך את כל האושר בעולם. לך ולמשפחתך המתרחבת:-

בחיי הפרטים לוקח לי המון זמן להקשר ואילו אתכן אני מרגישה כמו בבית בית שלא היה לי בילדותי בית שהקמתי בעמל מפרך רק אחרי שנים של זוגיות שעברה משברים לא פשוטים היום אני יכולה לומר יש לי בית ומשפחה ולמי שבאה ממקום כמו שלי זו אמירה ממש לא פשוטה. שמחה שאתן כאן. ושאפשר להתחלק בכנות גם בצער וגם בשמחה.