קשה לי היום טריגר

אני דוחסת מלא דברים בלו"ז כדי לא להשאר לבד עם מחשבות . אבל הגוף מדבר וקשה לי ורע לי ונמאס לי מהנפילות של המצב רוח . נכון שבלוטת התריס הלא מאוזנת וזה שאני לא אוכלת פחמימות וסוכרים מוסיפים למצב הרוח . אבל פשוט קשה להרגיש את הכאב הזה . מאתמול נפל לי האסימון שנניח בגדול שהפגיעה שלי הייתה 15 שנים ,כולל תקופה פרועה מינית שאני הייתי חלק ממנה . מאז עברו 25 שנים נוספות שאני התעללתי בעצמי הזנחתי הרסתי שנאתי את עצמי כלומר אני פגעתי בעצמי יותר שנים מכל פוגע אחר . והשנים של ההסתרה של הסוד שהיה בתוכי 40 שנים של סוד . זאת אומרת שכל מערכות היחסים שלי עם כל העולם סובבות סביב סוד . למה אני צריכה להסתיר למה אני צריכה להתבייש אני לא עשיתי שום דבר רע . אבל לא יכולה להתאמת עם אחי כי לשנינו יש ילדים וצריך לשמור עלהם . לא יכולה להתאמת עם אמא שלי כי היא כבר זקנה . לא יכולה לספר לאחותי כי היא לא תעמוד בזה וגם ככה קשה לה בחיים . לא יכולה לדבר עם בעלי כי סה"כ עד לפני חצי שנה הוא לא ידע והוא די מדחיק . זאת אומרת שאני ממשיכה לחיות בתוך סוד ענק וגדול . כועסת שאף אחד לא ראה מסביב את המצוקה שלי ומסתבר שאני שחקנית השנה . אני מודה לאל על אנשים שחולקים איתי את המסע הזה אבל עדין קשה לקום כל בוקר ולחייך לעולם לעבוד ללמוד לעשות כאילו כלום לא אוכל אותי מבפנים . כשבעצם הכל בפנים מרוסק לחתיכות . תודה שאתן כאן להקשיב ... עכשיו נשטוף פנים ונלך להכין ארוחת ערב ונחייך כאילו אין מחר

כל כך מזדהה איתך-גם אני "שחקנית השנה"- מרוב כל ההצגות כבר לא יודעת מי אני- מתאימה את עצמי לכל אחד-מאבדת את עצמי בתוך השני- זה עוזר לי "זמנית" לשכוח את הכאב שלי . אבל תמיד השדים בסוף תוקפים אותי- במיוחד כאשר אני לבד-עם עצמי-לא יכולה כל הזמן להיות עסוקה-כמעט כל הזמן אבל יש זמנים ש... את יודעת מה?- לא התאמתתי עם המתעוללים- וזה קשה כי הפירוד הזה-הפיצול הזה-מלשחק ןלשקר זה פשות משגע- מטפלת שלי אמרה לי היום לקחת פסק זמן לא לדבר עם אמא- אני כל כך רגילה לשחק את ה"ילדה הטובה" שלא יודעת אם אני מסוגלת להגיד לה די. אז כן אני מה זה מבינה אותך- טוב לא להיות לבד-תודה ששיתפת!

ככ מזדהה ומבינה את מה שכתבת.. את הסוד, ההסתרה בתוך משפחתך את שומרת עליהם שלא יתפרקו כמוני. עד היום.. ומה איתך? מה איתי? כמה זמן נמשיך להסוות כדי לשמור על.. אני כרגע לא רואה את עצמי מתמודדת עם הסביבה שלי אין לי כוחות לכך כרגע אני התחלתי טיפול אולי בהמשך התהליך זה יוכל לקרות מאחלת גם לך בוחרת יקרה שתמצאי את כוחות הנחוצים להתמודד עם הסביבה שלך ועם העבר הכואב שלכם בלי לדאוג שאחרים יתפרקו אלא רק לעצמך.. מאחלת את זה גמלי ביום מן הימים.. סמויה

בורחת בשינוי יקרה.. כמה קושי את סוחבת על כתפייך.. לא להאמין! מתארת לעצמי שכבד לך עם הסוד הזה.. יכולה להבין כמה קשה לא לדבר עם האנשים הכי קרובים לך.. עם האנשים שהכי חשוב שידעו מה עובר עלייך.. יכולה לאמר לך, שכשאחותי סיפרה לאחות אחרת מה עבר עליה היא התאכזבה נורא, כי היא קיבלה מאחותי תגובה לה היא לא ציפתה "מה את נזכרת בזה עכשיו.." אני מספרת לך , כי אני מחפדת שזה גם מה שיקרה לך.. יש עוד כל מיני סוגים של תגובות אותה אחות מדוברת, לא אמרה לי את אותה תגובה אבל כן אמרה שאני צריכה להמשיך הלאה.. אני חושבת שהכי חשוב שאולי תנסי לשתף את בעלך במצב. . . . את לא חייבת לספר את כל הסיפור, אבל כן שיהיה מודע למצב הנפשי.. כמובן שזו רק המלצה שלי.. למרות שיודעת כמה קשה זה יכול להיות.. אבל חשוב שיהיה מישו איתך מישו שקרוב אלייך .. ואת קרובה אליו.. שיהיה מי שיתמוך ויבין! קשה להיות כך לבד.. ואנחנו כאן איתך , תמיד (אני למען האמת, נוטה להעלם לפעמים, אבל כאן את אף פעם לא לבד) ליל מנוחה יקירתי..

שכאן אני לא לבד .פשוט חשבתי שכל הרעיון בטיפול הוא סוף כל סוף לא להשאר עם הסוד הנורא והכבד ובסוף אני נשארת איתו . זה ממש קשה אבל יום יפה בפתח תודה

את פשוט ממשיכה את חייך כאלו לא נעשה בהם שום שינוי (הטיפול)על מנת להמשיך לשרוד , זה לגמרי לא מפתיע לנוכח העובדה שאנשים מקורבים אלייך הם גם מהפוגעים! לא פשוט להתאמת עם שום פוגע ולא משנה מה הקירבה שלו אליך ,תהליך פריקה הפגיעות מספיק כואב ומתיש כשלעצמו בכדי לגייס כוחות ולהתעמת , את עדיין בתחילת תהליך , יש לך עוד מספיק זמן בתוך בתהליך כדי להגיע למצב נפשי שבו כן תוכלי להתאמת עם-כולם ! סבלנות היא מילת המפתח אפשר לשאול למה את נמנעת מאכילת פחמימות וסוכרים ?את סכרתית ? זה קשור באיזו שהיא דרך לאיזון בלוטת התריס ? כל הענין של ההזנחה העצמית-בא מן הסתם כדי לפגוע בעצמך דבר שהוא די נפוץ בקרב הנפגעות , כל אחת פוגעת בעצמה בדרך שלה גם אם היא אינה מודעת לזה שהיא פוגעת , עצם שמירת הסוד גורמת לה להגיב בצורה קשה גם אם לא מודעת , אינך צריכה להתבייש -את לא אשמה , אילו יכולת לא להסתיר כבר מזמן לא היית מסתירה , רק את יכולה לדעת למה המשכת לשמור את הסוד הנורא והכואב עמוק בתוכך , לפני 25 שנים אימך עדיין לא היתה זקנה , אחיך גם היה צעיר עדין , גם את היית צעירה יותר עדיין , ילדים ? לא בטוח שזו היתה סיבה לשמור סודות , וכיום-בעלך אולי לא מסוגל להתמודד עם התיק הזה לכן הוא מדחיק אז נכון שכל הנסיבות הקיימות עדיין לא מאפשרות לך לעמוד מול,,,,,,,,,ולצעוק להם ישירות לפנים שלהם ש,,,,,,,,,,, ואת - את בטוחה שבמצבך העכשוי את כן מסוגלת לפרוץ הכל החוצה ? כבר יש לך את כל הכלים להתמודד עם התוצאות של מה שיבוא בעקבות גילוי הסוד ? מפני שזה לא עומד להשפיע רק על הנוגעים בדבר , זה בהחלט ישפיע ישירות גם עלייך , אני חלילה לא מנסה להפחיד אותך או לרפות את ידייך , פשוט משו קטן מנסיוני האישי מהתגובות הכואבות שקיבלתי עקב חשיפה ,,,,,,,,,,אנשים לא אוהבים שאומרים להם את האמת בפנים ובטח לא אם מאשימים אותם בכל מיני מעשים מתועבים , התגובות שלהם יכולות להפוך אותך בשניה אחת מנפגעת ל-שקרנית , הוזה , ממציאה ועוד ועוד, כל אחד דואג לתחת שלו לכן אף אחד לא רואה אותך ולא את המצוקה שלך ,ואם כבר לראות-אז למה לא ראו אז,,,,,,,,,כשקרה מה שקרה יקירתי -יש לך מזל גדול מאוד שישנם אנשים נפלאים שחולקים איתך את המסע הכואב הזה שלך והם אינם זונחים אותך ,נסי לראות את מחצית הכוס הנפלאה המלאה עם המלווים שלך במסע ותהפכי אותם למנוף בכל בוקר מחדש כדי לקום לעוד יום ולתפקד , כולנו עוטים מסכות מחייכות כדי שלא יבחינו באמת הכואבת המסתתרת לה שם מאחורי המסכה , מקווה שלא כתבתי לך שום דבר שיכאיב לך או יצער אותך אלה דברים שמתרחשים חדשות לבקרים אצל כל הנפגעות , וגם מנסיוני האישי ,אם פגעתי בך במשו אפילו הכי קטן-מראש מתנצלת ומבקשת סליחה ליל מנוחה יקירתי ומקווה שתקומי בבוקר ליום טוב יותר חטולית

אף פעם אל תחששי מלכתוב לי עם יהייה לי קשה אני אגיד לך . אני מאמינה שכשאני נעלבת יש לי מקום לעבודה כי הדברים משקפים את עצמי . כל כך מודה לאלוהים שאתן כאן איתי כולכן שזה פשוט לא מובן מאליו , הייתי בכמה פורומים ולא מצאתי את עצמי . ברור שמותר לשאול אני אכלנית כפייתית מכורה לפחמימות וסוכרים , במסגרת הכפרה עם עצמי אני נמנעת לאכול את מה שעושה לי רע . הבלוטה זאת הזנחה שלי פשוט לא לקחתי כדורים ,גם ששמתי אותם צמודים למברשת השיניים . למה הסתרתי כי אף אחד לא יכל להכיל אותי עד שאני הבנתי שאני יכולה להכיל את עצמי . בתקופת החטיבה והתיכון כשהפגיעה עברה כבר ניסיתי אבל הייתי שקופה אף אחד לא הבין אותי . אני מדברת על אנשי מקצוע יועצות , פסיכולוגיות , מנהל בית ספר . גם המטפלת שלי עד שכתבתי לה את המכתב לא הבינה שזה שאני מרחיקה אותה בגסות זה כי אני פוחדת . אז האמת שכל השבוע אני חושבת שאם היא שידעה למה הגעתי ומכירה עוד מיקרים לא הבינה איך יכלו להבין מסביב . כולם אומרים שהייתי ילדה שמנה קפצנית ושמחה שיודעת להסתדר לבד ולא רצתה לדבר עם אף אחד ,אוף כמה רציתי המילים לא יצאו . אני באה מבית שלא מדברים על רגשות אז איך ילד יכול להגיד עצוב לי קשה לי רע לי , שותקים . בצבא הקבן היה הנסיון האחרון שלי לדבר שראיתי שגם הוא אדיוט , נהייתי שונה מילדה תמימה ופגועה הפכתי לטורפת פשוט כי זה מה שהכרתי והבנתי שזה מה שרוצים ממני . הייתי שרלילה במשך שנה וזה הכי קשה לי לסבול כי זאת הייתי אני אף אחד לא פגע בי ואז התחתנתי עם בעל מקסים שקיבל אותי עם ההתנהגות הפרועה איך יכולתי לאמר שזה הכל בא כי אחי ועוד פגעו בי אפילו אני אדחקתי כל כך טוב את הפגיעה וכזה עלה לי בראש אמרתי לעצמי שאני הייתי שותפה כי לא התנגדתי מה ילדה בת 6-12 מבינה מהחיים שלה . עד שמישהו רוצה אותי אני אבריח אותו שתקתי ואכלתי עד שכבר כמו בלון פשוט התפוצצתי ויום אחד פשוט בזמן ויכוח זרקתי לו את המילים בפרצוף . איך הוא לא ידחיק גם הוא חונך שלא מדברים כי אף אחד לא מקשיב וקשה לו שמדברים איתו על רגשות אז אני שותקת אבל לפחות לא צריכה להסתיר יותר לאן הולך הכסף ושאני בטיפול בהגיון אני מבינה טוב מאוד למה פגעתי בעמי והזנחתי את עצמי ומאיפה מגיע ההרס העצמי אבל לעמוד מול המראה ולהגיד שאני אחראית על איפה אני היום ומה עשיתי 25 שנים מאחרי הצבא זה קשה בטרוף , ואני יודעת שזה יעבור ואני אצא מחוזקת מזה אבל בנתיים זה קשה וכואב ברמות על . אוהבת ותודה שאת כאן בישבילי

מקווה שהיום יהיה עבורך יותר קל מאתמול! כשהגוף מדבר זה נורא קשה ומתיש ומשפיע על הכל אותי זה גם מתסכל וכשזה נמשך יותר מדי זמן ברציפות יש מן תחושה כזאת שהגוף בוגד בי וחוסר אונים מכך שאין לי שליטה על הגוף בכך שאת שומרת על הסוד את שומרת על כל הסביבה אבל בעצם פוגעת בעצמך כי הסוד מחרסם מבפנים יוצר מתח וכאב נפשי ואולי גם תורם לכך שהגוף לא מפסיק לדבר את גם משקיעה אנרגיות רבות בהעמדת פנים שהכל בסדר, בהסתרה אנרגיות, שהיית יכולה להשקיע במקומות אחרים אני יודעת שזה מאוד קשה ומפחיד לפתוח את הסוד בפני האנשים הקרובים לדבר על מה שכואב לך אבל תחשבי איזה מחיר את משלם על השתיקה... שחף