מאז שחזרתי מפראג
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני כל כך נטולת אנרגיות קשה לי אפילו לתאר עד כמה בקושי מצליחה להזיז את עצמי כדי לעשות דברים בסיסיים ישנה המון כל הזמן מרגישה עייפה אפילו כאן בקושי מוצאת אנרגיות להגיב ולא יודעת איך להוציא את עצמי מהתרדמת הזאת :(
מאוד מבינה על מה את מדברת.. אני..גם ב..ייאוש וגמלי קשה לתמוך ו..מוצאת נחמה במתוקים ואח"כ משלמת על זה בריצות מטורפות על ההליכון אני..רוצה לומר שאני מאוד שמחה שחזרת את כמו קרן שמש מחממת כאן והיה לי עצוב בלעדייך שולחת לך חיבוק.. סמויה
לא משנה כמה מתוקים זללתי אני עדיין מתעצלת לעלות על הליכון הוא עומד אצלי בתפקיד של עציץ פחות או יותר :) הלוואי ולא הייתי כזאת עצלנית :/
זה הזכיר לי קצת את אחרי יום שבת, את מצוקת יום ראשון...אחרי שנחים ביום שבת, אני חושבת שזה משהו שקורה להרבה אנשים אחרי שצריך לחזור לשיגרה (המבורכת לדעתי) הרגילה. אם כי אולי אצלך זה יותר קשה, את עכשיו צריכה להתחיל לחפש מקום לעבוד בו, אחרי שסיימת את הלימודים.. שחפית, אני בטוחה שאת תצליחי, באמת שאני בטוחה...אני מצליחה לזהות אצלך משהו שמאוד מזכיר לי את עצמי, באמת... כפי שכתבתי מקודם, ההתעקשות הזו...שלפעמים מעייפת ומרוקנת ומתישה, אבל בסוף משתלמת, כי אנחנו נלחמות למען עצמנו. ועוד דבר, את בעצם מטפלת באומנות עכשיו? מה למדת תואר ראשון אם אפשר לשאול? זה מעניין אותי.. אני גם מחפשת לימודים בתחום, התקבלתי למסלול לימודים שתמיד מאוד רציתי והשגתי זאת, רק שעלו לי ספקות.. שחפיתוש, אני מקווה שתמצאי מקור אנרגיות שימלא אותך קצת!!! אני שולחת לך חיבוק... מנסה כמה שאפשר למלא אותו בכל האנרגיות ציפור נפשי
כן אני מטפלת באמנות לתואר הראשון למדתי חינוך מיוחד לגיל הרך רק שלא אהבתי לעבוד בזה וכבר בשנה ב' התחלתי לעשות השלמות בשביל להתקבל לטיפול באמנות בטיפול באמנות זה לא משנה איזה תואר ראשון יש לך אבל מי שבא מתחום הפסיכולוגיה או החינוך המיוחד לא צריך לעשות השלמות בפסיכולוגיה שזה יתרון איתי בכיתה היו בנות מכל מיני תחומים היו בנות עם תואר בביולוגיה ואחת הייתה אפילו עו"ד אפשר לשאול למה התקבלת? סתם מתוך סקרנות :)
