ממשיכה לנסות ..

כבר כמה ימים שמנסה שוב להכנס לכתוב מתחילה לכתוב וסוגרת .. מנסה שוב.. מקווה שלא אתחרט בסוף.. ביום שני הייתי במיון הכדורים כבר לגמריי חירפנו אותי.. הוא שאל אם רוצה להתאשפז, כמובן שלא הסכמתי.. אז הביא כדור הרגעה\הרדמה ששפך אותי במיטה עד אתמול ב 4 בצהריים.. ועדיין הגוף בוגד בי וכבר לא יודעת מה לעשות ולא רוצה לחשוב שצריכה לחזור שוב לאשפוז לחזור לאותו מעגל איום.. אז מנסה בשארית כוחותיי לשמור על עוד טיפה קטנה של שפיות.. כי מרגישה שהכדורים האלה שיגעו אותי לגמריי . . . . ובלי קשר, או שי שקשר המטפלת נוסעת ל3 שבועות.. חופש, מגיע לה.. אבל זה משאיר אותי ככ לבד וככ קשה לי לחשוב על זה.. נותרו לנו עוד 3 פגישות עד לחופש שלה.. אוף זהו.. שוב,מקווה ל א להתחרט על ששלחתי..

היי בובה.. התגעגעתי למען האמת. משהו בתוכי רוצה לומר לך, אל תחזרי לאשפוז, משהו בי מרגיש שזה לא מגיע מהמקום הנכון, שזה מגיע בעיקר ממקום עייף ומותש.. אבל לא בשביל להתאשפז.. לגבי המטפלת, האם את בקשר טוב איתה? היא מצליחה להבין אותך? להכיל אותך? להיות בשבילך? האם את מרגישה שהיא איתך גם במקומות בהם השתיקה מתחילה ואין הרבה מילים? ולגביי זה שהיא נוסעת.. האם יש איזו דרך חלופית שהיא תוכל להיות לצידך בכל זאת? אולי למשל מיילים? האם זה משהו שקורה בניכן? זה אפשרי? אה ואני שולחת לך חיבוק אמיתי ממקום מושבי הדל והפצוע החיבוק מגיע מהלב, לא צריך כוחות רבים מדי.. אני כאן, שולחת לך חיבוק אמיתי ישר אלייך שלך, ציפור

כן, אני מרגישה שהיא איתי ודואגת לשלומי מאוד.. בקשר לנסיעה שלה, אין לנו קשר מחוץ לטיפול.. ז"א אימיילים לא בתדירות גבוהה.. ואני לא יודעת אם היא תהיה בבית בחופש שלה או שהיא תהיה בחו"ל או לא יודעת.. כך שאני לא יכולה ליצור איתה קשר .. כנראה שאצטרך לעבור את זה איכשהו .. לבד.. בלע.. רק לחשוב על זה עושה לי רע! לגבי אשפוז, אני ממש לא רוצה לחזור לשם שלשום כשהייתי במיון פסיכיאטרי, קיבלתי בלאק-אאוט ..וזה עשה לי רע.. אבל אני ככ מתחרפנת כבר מהכדורים שלא עושים לי טוב.. שזה הורג אותי.. ציפורי יקרה, ריגשת אותי.. תודה שכתבת את מה שכתבת ותודה על איך שכתבת זה נכנס לתוך הלב, פנימה.. תודה שאת כאן איתי.. אוהבת!!

בובה יקרה אני יודעת כמה קשה כל הכבוד שהלכת למיון ... שאת שומרת על עצמך... שומרת על השפיות... זה הכוח שבך את משתמשת בו ברגעים אלה האם במקום בו את מטופלת נתנו לך כתובת חלופית? מאוד כדאי שתיהיה בקשר מחזקת אותך יקירה סומכת עלייך איתך אידה

כל כך נוגע ללב .. הנסיונות האלו כל כך קשים, כל כך סיזיפי.. את יודעת בובה, אני בטיפול "ארוך נגן".. מרגישה שרוקדת,ואולי נכון יותר לומר -צולעת.. ב"צעד תימני"..פסיעה קדימה ושלושים אחורה.... לפעמים, צרגישה את היאוש בכל עצמותי..לפעמים כל כך מתחשק לי להרים ידיים, להניח את הראש במיטה, לעצום עיניים ולישון לנצח... זה כל כך קשה... כל כך נגעת בי..