תמיד לפני,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מעברים אני נהיית חולה גם הפעם שאני לפני מעבר מרגישה כמו סמרטוט,אני במרתון חיפוש דירות, ניסיתי לבדוק עם שותפות אבל סיננו עוד בטלפון בגלל שאני מבוגרת יותר ניסיתי דירות לבד לבדוק הסכום לא ריאלי למצב הדירה חדר ממש קטן במחיר מופרז ניסיתי מחוץ לתל אביב רמת גן גבעתיים ראשון וכלום אמרתי אני מוכנה לגור קומה רביעית בלי מעלית אבל אני לא מסוגלת פיזית לעלות הרבה קומות ניסיתי והיה לי קוצר נשימה אני 11 יום לפני שאני צריכה לעזוב את הדירה הנוכחית ואני מרגישה שאין לי יותר כח נשבר לי ככה לחיות, כל הזמן לנדוד ,בלי מקום
מעברים זה דבר מאוד קשה אני מאוד מבינה את הקושי שלך מקוה שתתחזקי בימים הקרובים ותמצאי בית שיתאים לך מחבקת דמעה
שיתפתי אותם במצוקה שלי אמרתי להם שאין לי איפה ללכת אמרתי לה בצחוק ספק ביאוש שאני אבוא לגור באוהל למטה בבנין שלהם והיא אמרה לי אז יפנו אותך אמרתי אני אגיד שאני הבת שלך ומה התשובה שלה היתה אני אכחיש יופי נגמרו לי המילים אני על סף פיצוץ
כשקשה רוצים נחמה אפילו מההורים אפילו שיודעים כבר מראש שזה לא יקרה ואז שוב הציפיה שיהיה להם אכפת ושוב האכזבה צריך אולי להתחיל לוותר על הפנטזיה שהם ישתנו כואבת את כאבך דמעה
גל תחזיקי מעמד הכל יהיה בסדר.הכל ענין של זמן נכון אבל הכל יסתדר.מחזיקה לך אצבעות ונותנת חיבוק ענק חזק מכל הלב. (:
