אני ביאוש מוחלט והמון המון פגועה וכואבת!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

29/06/2010 | 17:33 | מאת: כואבת מאד

אני בת 42 פניתי לכל הגורמים האפשרים שאפשר לעזרה וכולם רק מזלזלים ומתנערים לתת עזרה רק מקשיים עליך בכל דרך אפשרית ומנסים להיפטר מימך כי למדינה את רק עוולל בלבד.42 שנה סמתי את פי את נשמתי את ליבי את כל מכאובי את כל יסורי שרק אלוקים בשמים יעזור לי יקח מוחק ענק וימחוק לכל הבנות כמוני את הכאב על סף טירוף הזה.אמןןןןןן אני רוצה לשתף את הבנות כאן באתר בפורום הזה אין לי מושג למה אולי קצת לפרוק עול ולשחרר כאב קצת. אני בת 42 וקצת עברתי היתעלויות בעודי ילדה קטנה ותמימה מכל הסוגים כמו כן מינית מהצד הקרוב ביותר לי ובמגביל עברתי היתעללות גם מחוץ לבית כל זאת מגיל שש שבע בערך עד גיל 13 בערך עברתי היתעללויות פזיות קשות מאד ונפשיות והשפלות עוד יותר קשות.בגיל עשרים וחצי בערך עברתי אונס אלים מאד מאד,וזה מאדם שמכיר ובטחתי בו מאד.לא יודעת לפעמים אני מרגישה שיש לי איזה אות קלון שלט ענק כזה שכתוב בו בחורה שאפשר להיתעלל בה חופשי על הבר,עשה בה כפי יכלותך וכמה שתעלל יותר קשה וכואב ככה יותר טוב אוףףףףףףףףף שוב נפתח לי ברז דמעות מהעיניים וקשה לי לכתוב וקשה לי פתאום יותר לשתף הכאב האיום הזה שלי,אני צורחתתתתתתתתתתת לעזרה משיהי הלףףףףףףףףףףף דלוף רע לי עצוב לי נורא כואב לי נורא אני זקוקה לעזרה נואשות.

30/06/2010 | 22:58 | מאת: שרון

נשמה יקרה תקראי את הכתבה שלי ותיראי שאנחנו עברנו מסלול די דומה בילדות....אני יודעת שהכאב הוא בילתי ניסבל...אבל יקירתי תנסי להביט לעתיד...אני לא יודעת אם יש לך ילדים..מישפחה...לי אין..אני עדיין לא נשואה אבל התנחמתי באחיינים שלי..למרות החרדות..למרות הכאב..אני מנסה לא להישבר...אני לא אתן לזה להרוס אותי לגמרי...קשה...נכון...אבל אני מאמינה שבכל אחת מאיתנו יש את הכוח לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה..אסור לנו להמשיך לסבול ולהעניש את עצמנו בגלל חולירות למיניהם.... היית..בטיפול?? ניסית שיחות אצל פסיכולוג ?? זה לא מעלים לגמרי את הכאב אבל עוזר לנו במעט ונותן כלים להבין מה אנו חוות...אני צריכה כדורים כדי לתפקד והשלמתי עם זה לגמרי....זה מפחית את הכאב....אז יקירה ...שולחת לך המון חיבוקים..המון הבנה ואל תישברי חמודה...העולם יפה צריך למצוא את האור וללמוד לחיות אפילו עם הכאב....

01/07/2010 | 01:19 | מאת: חטולית

ברוכה הבאה לפורום שרון אמרה לך המון דברים נכונים האם היית כבר בכל סוג שהו בטיפול ? זה אחד הדברים הכי חשובים אפילו יותר מלפנות לבטוח לאומי או למשרד הרווחה כי בזמן שאת מטופלת -יש מי שיכול לאשר את המצב הנפשי שלך,חוץ מאשר לעזור לך ולתמוך בך בבטוח לאומי ובמחלקת הרווחה צריך להביא אישורים על טיפולים , על כדורים נגד דכאון ועוד ועוד באמת עברת מסלול מאוד קשה ורצוף של פגיעות קשות את זקוקה בדחיפות עזרה-יש מוקד טלפוני 1202* לנפגעות שם יכולים אולי גם לעזור לך ולהפנות אותך לטיפול שווה לנסות-את לא צריכה להזדהות בשמך האמיתי , וגם תקבלי תמיכה-תוך כדי שיחה כואבת יקרה כשאת כותבת דברים מהסוג שכתבת כאן , את צריכה לציין בשורה של הכותרת -טריגר כמו שאני ציינתי , כדי להזהיר את מי שרוצה לקרא -לא תמיד קל לקרא ולענות על הודעות מהסוג הזה , שהרי כולן כאן נפגעות ,וטריגר -אומר שיש דברים שעלולים להיות קשים לקריאה -זה לא אומר שאת לא צריכה לכתוב זה רק אומר-שימו לב יש דברים כואבים מאוד , וכך יש אפשרות למי שרוצה או לא יכולה -להכנס לתוך ההודעה לקרא ולהגיב או לא תחושת הקלון שאת מרגישה -תמיד מלווה בשלב כזה או אחר את כל מי שנפגעת ,בגלל הבושה , בגלל שפרצו לך את הגבולות בגלל שבכלל לא היה צריך לקרות לך כל מה שקרה לך , לרוב הפוגעים באים ממקום קרוב אלינו -אבא , אח , בני דודים , דודים,,,,,, הרשימה ארוכה , זה לא כואב פחות מאשר אם נפגעים מאנשים זרים ! להפך , כשזה בא מקרוב-זה הכי כואב , כי אלה אנשים שאנחנו אמורים לסמוך עליהם שיהיו שם איתנו ובשבילנו -ולא שיפגעו בנו כתבתי לך גם למטה שולחת חיבוק גדול חטולית