עוד סימן לחופש.....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתחילה לאט לאט, הודות לתהליך הטיפולי האפקטיבי שאני עוברת, להשתחרר מהטראומות שלי. לאט לאט בזהירות רבה, האמון הוא בעיקר באנשים מסוימים שאין לי שום זכרון כואב מהם, להיפך.... אחד הדברים היותר קשים שעברתי בתקופת הנישואים, היה הבידוד החברתי... הוא הרחיק אותי מכל החברות שאספתי במשך השנים, חברות שהיו תחליף מצוין למשפחה שאין... כבר תקופה ארוכה שאני נזכרת בחברות שהיו לי , שאספתי בזכות האופי שלי, היכולת שלי להיות נאמנה ולויאלית, ובעיקר חוש ההומור, ושמחת החיים שלי שאני מרגישה בתקופות טובות. וכבר כמה זמן שאני נזכרת בחברה טובה היינו ביחד שנתיים בפנימיה, ונזכרתי בכל הדברים שעברנו יחד, הבריחות הקטנות מהפנימייה... עבודות משק בית שהיינו עובדות אצל משפחות שגרו סמוך לפנימייה... ואיך הטבחית בחדר אוכל ראתה אותנו ודיווחה למנהל... ואני בתגובה זרקתי לה על הפרצוף את הצלחת מלאת הגבינה של ארוחת ארבע... בשאר החוויות אני אשתף את החזקה (המטפלת שלי) בקיצור היו מכנים אותנו שמשון ויובב, אני שמשון גבוהה רזה ערמומית זריזה... והיא יובב עגלגלה מסורבלת מחרה מחזיקה אחרי כל מה שאני אומרת ועושה... אבל אני יכולה להשבע שבקטעים מסוימים היא היתה שמשון.... ופתאום אני מתחילה להרגיש את השחרור הנפשי מהכלא שלי... והשבוע חידשתי איתה קשר אחרי שבע עשרה שנים שלא ראיתי אותה. דרך אחותה הגעתי אליה, והיא התקשרה אלי אתמול. הרווקה הניצחית התחתנה רק לפני שלוש שנים, יש לה שתי בנות. הייתי המומה מהתהפוכות שעברה... תבוא בקרוב לבקר... הזמינה אותי לסוף שבוע בתורכייה, אני מחכה ששחף תחזור, לא יכולה להפקיר משמרת.... ומה שאני רואה כאן, בכל הסיפור הזה הוא עוד ניצחון גדול שלי... אני שפחדתי לנשום לידו... שלא לדבר על דברים אחרים. פתאום יכולה לחדש קשרים חברתיים... ליזום דברים, מבלי לפחד מהתגובה שלו... מהמכות שלו... האמת כל הכבוד לי..... ולחזקה....
את מהווה הוכחה כי ניתן להחלץ מעמק הבכא. יקירה שלי: היי ברוכה......
ומציאת המכנים המשותפים היא דבר מעצים מאד. התחושה שאת יכולה להיות בקשר קרוב לתת ולקבל היא נהדרת. גם אני בתקופה לא קלה של בדיקה עם עצמי לגבי חלקים שהייתי רוצה לשנות באופי שלי וחברה טובה בעלת הומור רגועה שלוקחת בפרופורציות מרגיעה מעודדת ומשמשת צרי לנפש. לכל אחד יש ימים טובים יותר וטובים פחות חברה טובה כמו נפש תאומה לפעמים באה להיות לצידך כשאת עושה את המסע. היא באמת שם מקבלת אותך כמו שאת לא מוחאת כפיים באופן אוטומטי אבל יודעת להעיר לך בעיתוי ובטון הנכון על מה שכדאי לך לשנות. וגם היא לפעמים מתפלק לה ...וצריך לדעת לסלוח... גאה בך על המודעת למה שאת עושה לתהליך השיקום שאת מבצעת עם המון כוחות נפש רוח ורגש. גאה בך ושמחה שאת כאן.
