נמאס לי סופית..טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נמאס לי סופית...נמאססססססססססססס...נמאס מחוסר האונים מול העולם..נמאס מאנשים שרודפים אותי..מזכרונות שרודפים אותי..נמאס שאני לא יכולה לשבת באוטובוס ליד מישהו או מישהי מבלי להכנס לפאניקה...נמאס שהטיפול כל כך קשה..נמאס כבר להיות תלויה כל כך במטפלת...נמאס לכאוב ונמאס לחלום ונמאס לשמוע את הילדה הקטנה והפגוכה שחיה בתוכי צורחת ללא הפסק...נמאס לפחד ונמאס לרעוד ונמאס לבכות רק לבד ולא לאפשר שינחמו אותי..נמאס לחיות כבר בלי חיבוק..בלי תקוה...פשוט נמאס כבר כל כך..והכי נמאס מהתחושה שיש לי שאני לא יכולה לשנות דבר... דמעה מיואשת
נמאס לי להיות חולה...נמאס לי להזריק אינסולין..כל יום כל יום פעמיים ביום....לא יודעת כבר מה לעשות...שום מקום כבר לא מרגיש לי בטוח....מצטערת שאני ככה על הבוקר... דמעה
לא יודעת אם יעזור לשפר ולו במעט את התחושות הקשות שלך, אבל נתקלתי היום באמרה נאה, ואני שולחת לך אותה, בתקווה לתקופות שלוות יותר... " התקווה תמיד דוחפת הלאה ומבטיחה לנו שהמחר יהיה טוב יותר" (טיבולוס) אגב איך ניגמר עם ההוצאה לפועל? האם הסתדר לך כפי שרצית? חיבוק אוהב ומנחם מכאן עד אלייך ליאור
אני כל כך מבינה מה שאת מרגישה ומזדהה עם כל מה שכתבת. הלוואי והייתי יודעת איך לנחם את עצמנו, איך לעזור לנו שיהיה קצת אחרת, קצת יותר טוב. אבל לצערי אין לי מושג, אני בטוחה שאופיר תדע מה להגיד הרבה יותר טוב ממני. בנתיים אני יכולה לשלוח חיבוק ענקקקקקק מלא באהבה והבנה ולקוות שיום אחד הסיוט הזה ייגמר ושנצליח להתמודד איכשהוא עם הגועל הזה.
