סיפור נחמד שנזכרתי בו..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בהקשר של מה שכתבתי למיתר.. אז ככה, זה היה בשירותי הצבאי. הגעתי לבסיס, מוצב קטן כקיבוץ חיילת קצת משונה קצת?? דומה האמת לחייל קטן עם קרחת! כן, עם קרחת! גלח שעשתה לי בשירותים אחת הבנות בטירונות. לבקשתי.. והייתי כל הזמן עם כובע צבאי בסקירה ראשונית אנשי הבסיס נראו לי מאוד נחמדים בלי בעיה כבר בערב הראשון נכנסתי כבן בית לחדר האוכל בשיא הטבעיות והביטחון "חוצפה" כאילו אני מכירה את האנשים כבר מליון שנה מס' בנות קצת היו המומות ממראי ונרתעו ממני עם פרצוף חמוץ ): לעומת זאת מייד התיידדתי עם כמה בנים בני גילי וגם הרגשתי כמו בן, גבר.. אחת משלהם. וצחוקים כל הלילה! כמו בטיול שנתי בביה"ס ובאמת זה לא היה.. !! אני בכלל לא הייתי במקום כזה. וזה היה מקום של ילדים טובים יחסית ותמימים. כולם! ורכשתי שם ידידים.. בשבוע ראשון לא כחדשה לא עושים תורניות.. רק מכירים את הבסיס, הכללים ובין היתר הכרתי את שני המפקדים שלי נחמד..לאללה ואז נגמר אותו שבוע.. והתורנות הראשונה הגיעה מהפמקד בבוקר בצורת רשימת מכולת של מטלות. איזה 15! עבודות רס"ר לצבוע גדר לנקות את בית הכנסת לגרף עלי לעשב לנקות ג'יפה מחוץ למטבח (זה ים בוץ של לכלוך שנדבק לרצפה עם הזמן) וצריך לגרד! ועוד..ועוד.. ולקינוח לצבוע את הפחים, הצפרדעים הירוקות הענקיות שמחוץ למטבח. אין בעיה סמויה ה חרוצה מיד מתחילה מתקתקת מטלה אחרי מטלה וביסודיות קירצפתי, עישבתי, גירדתי את כל הג'יפה ועכשיו לצבוע פחים.. מה הבעיה? מתקרבת לפחים ומסביבם מלא צרעות דוחות. עצבניות אש מהחום של המדבר לקחתי צינור מים חיברתי לברז וביקשתי מהטבח מרחוק לפתוח לי את המים המטבח דיי רחוק והוא- בכלל לא מדבר איתי כאילו ואני לא קיימת! בבקשה.. כלום! אולי הוא לא שמע אותי.. טוב, הולכת למטבח פותחת בעצמי את הברז חוזרת מתיזה הצרעות בשלהן.. לפתע עולים ממשמרת חבורה של חיילים שאני לא מכירה עדיין ובראשם עומד... ושר לי בקולי קולות "לשפשף לשפשף לשפשף!" וכל החברה נקרעים ואני תקועה עם הצרעות ואילה צוחקים! מסתכלת בשעון אוטוטו ארוחת צהריים ואני על מדי ג'יפה ועוד לא סיימתי מתה להתקלח מתה לשתות מתה לאכול מה אני עושה?! דמעות של ייאוש ועצבים עולות בעיני! ארוחת הצהריים מתחילה ואני? אוטוטו מתחילה לי גם משמרת אחרי הארוחה מה אני עושה?! עומדת ליד הברז במטבח מתחבאת ובוכה כמו תינוקת ואני לא רגילה בכלל לבכות! וגם פוחת את הברזים שלא ישמעו.. ובאמת אף אחד לא שם לב אליי המפקדים יושבים בראש השולחן אין לי כבר פרצוף להיכנס לחדר האוכל ככה, בוכה עם מדים מלוכלכים ומצד שני גם אין לי אומץ לצאת שלא יראו אותי אז מה אני עושה? עומדת ככה מתחבאת בתוך הכוך במטבח ומחכה..למה? שאולי יקרה נס וכולם מסביבי יעלמו ואז אני אוכל לצעוד בחדר האוכל בבטחה.. וזה לא קורה! כולם עסוקים בענייניהם אוכלים שותים צוחקים ונהנים ורק אני.. לבסוף הייתי חייבת לצאת ניגבתי את ה... לבשתי על פניי ארשת קשוחה שמתי עליי את הכובע, על העיניים ונגשתי למפקד "באומץ רב" ובקול כזה.. "הנה הרשימה רק לא סיימתי לצבוע את ה.." שלום! הסתובבתי והלכתי לכוון היציאה. לא עברו כמה שניות והוא מופיע אחריי "חיילת! עמדי בבקשה" אוףףף מסתובבת הוא מסתכל לי בפנים ובשיא הרכות הוא שם לי יד על הכתף אומר לי: "מה קרה, את בוכה??" ואני..בשיא החוצפה עונה "מה פתאום! נכנס לי משהו לעין!" מסתובבת והולכת ההוא עמד שם נבוך, המום שעניתי לו ככה וגם בטון מאוד לא סימפטי וגם סובבתי לו אאת הגב והלכתי הוא לא עשה לי על זה כלום.. ממשמרת עלתה החברה שמצאה אותי ככה מיואשת, לא אכלתי לא התקלחתי כולי בוכה מרוב ייאוש ואז היא מיד הודיעה למשמרת שאני יאחר הביאה לי אוכל, הרגיעה אותי וכל זה עבר.. אבל עדיין נשארו בי גליי שנאה לאותו "מפקד אכזר" ששם לי כל-כך הרבה מטלות שאי אפשר לעמוד בהן ממש שנאה חשתי כלפיו! הזמין אותי לשיחה שהפחים עדיין מחכים לי.. "אבל הצרעות.." שום דבר! מפקד אכזר! מפה לשם עימותים ביננו לא חדלו יומחד גם ניתקתי לו טל' בפנים! הוא ויתר לי למרות שהדגיש שהוא יכל.. ואיזה יום , שהייתי חדשה הסתובבתי לי בסיס בבוקר לאור יום! עם טיץ קצרים כתומים זוהרים וחולצה קצרה כמו על חוף הים.. והלכתי לבקר את החברה שבמשמרת ???????????????????????? הוא ראה אותי ככה מהחלון קפץ החוצה מיד בשאגה גשי הנההההההההההההההההההההההההההה! מה את עושההההההההההההההההההההההההה?! אופסס, שכחתי שאסור להסתובב בבסיס על אזרחי עד חמש בערב הוא קלט שאנ מעופפת.. התחיל לצחוק מרוב.. אבל נתן לי עונש לצבוע שוב את הפחים השנואים עליי מלאי הצרעות. מפה לשם על כל פדיחה קטנה הוא היה מעלה אותי למפקדה "מה נעשה בך??" לכי תלמדי עד הערב את הפלקט הזה והזה ותבואי אליי להיבחן. כולי שנאה כולי תיעוב כלפיו בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע מה הוא רוצה ממני?! הולכת לומדת בע"פ פלקטים שלמים משננת ובאה להיבחן ובזה הוא לא הצליח לשבור אותי כי באמת בתמימותי למדתי את הפלקטים בע"פ מטומטמת שכמותי.. אני פשוט לא שמתי לב שאולי הוא אוהב אותי! והוא מחפש את קרבתי בכל מיני דרכים בינהם להציק לי אבל העיקר שאני יבוא אליו כי איזה סבלנות הייתה לו לבחון אותי באופן אישי ככמעט כל יום מחדש.. ווהוא היה אומר "וואוו יש לך זיכרון טוב ..." עכשיו לכי שוב ותלמדי! יוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו איזה סיוט.. אבל שאני מסתכלת לאחור.. זאת הייתה התחלה של אהבה רק שפשוט אני לא הייתי בכלל בשלה וצפצפתי על כל האיתותים בסוף הוא עזב..לתפקיד אחר רק בדיעבד חשבתי והבנתי.. אני פשוט הייתי נורא לא בשלה ל..אהבה. מסכן, כמה הוא ניסה לשבור אותי עם שינו הפלקטים.. שינון בע"פ היה הצד החזק שלי.. הוא לא הצליח לשבור אותי..
נו, מהתיאור שלך אותי אני נשמעת ממש שרלילה, תסריט אמריקאי טיפוסי "הרווקה והטכנאי..." האמת לא קרה בינינו כלום וגם לא עם הקודם. לא מסוגלת להתקשרות מהירה כזו למרות שסיפורים דומים קרו לי בעבר גם אם באופן נדיר. וגם לי יש נטיה לא לשים לב לרמזים של משיכה בקרב בני המין השני ותמיד כעסו עלי איך לא ראית איך לא שמת לב? זה לא שיש לי בעיה לקלוט ולפענח רמזים לא מילוליים- אלא כשזה קורה מולי משהו בי מתנתק ומעביר את זה הלאה, מיתמם, כאילו לא יתכן שזה קורה באמת. אני...? איך יתכן? אני שום כלום. והדבר הכי מבלבל היה שרוב הרמיזות תמיד באו מבחורים אטרקטיבים במיוחד שלא הבנתי מהם רוצים דווקא ממני. פשוט מרגישה כ"כ רע עם עצמי תמיד שקשה לי לדמיין עצמי מעוררת עניין כלשהו אצל מישהו. אבל הרומנים שלי תמיד היו עם הטיפוסים האלה- מושכים ויפים באופן יוצא דופן- הם הבחינו בי ואני מעופפת אפילו לא שמתי לב. כשאני מתבוננת על זה מהצד זה נראה לי כמו איזו הזיה בלתי אפשרית. אין צורך לומר שכולם היו טיפוסים יצריים במיוחד ודווקא מולי- כ"כ נבוכה דיסוציאטיבית וחסרת נסיון. נראית ילדה טובה ומהוססת. שילוב די מוזר היה בינינו. לגבי מה שכתבת- המוטיב הזה של קשור אותי אהוב אותי- מאוד קשה לי איתו במיוחד בשנה האחרונה. על אהבה במסווה של התעללות. מאוד מכירה את זה מקרוב מדי. את מרשה לי לכעוס עליו במקום עליך שלא ראית את האהבה? כל קשר בעמדת סמכות הוא בעייתי ולא הוגן למרות שיש בו הרבה פיתוי. גם לי זכורה הצבא כתקופה חשוכה. לא מסתדרת במסגרות עולה המון למשפטים וכן- מקבלת את החמלה והרוך מהטבחים שאימצו אותי בחום. מיתר
מה פתאום שרלילה! בכלל לא בהקשר הזה!! בכלל לא!! דווקא להיפך, מה רע? מצטערת ש.. ועוד הכנסתי לכאן סיפורים על.. טוב נו בסוף יוצא שאני ה- ש'. אבל לא, זה סתם בקטע נורא תמים וצחוקים לגמריי סתם..שיחת נשים ותו לא! ובכלל אני מצטערת שיצא שאוליי הצגתי אותך כ.. אוי..סמויה ה..! בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע זו בכלל לא הייתה הכוונה הכל היה בצחוק קבלי את התנצלותי!
הרגת אותי מצחוק ח-ח-ח-ח-ח- את מדהימה ברמות איזה כייף לקרא אותך ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-
כל התרחישים הנזכרים לעיל התרחשו במציאות.. פעם.. והיום רשמתי אותם.. אה, ואיך פעם הייחסתי לכל זה ברצינות גמורה ולמדתי פלקטים שלמים בע"פ חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה ממש מצחיק (:
אבל זה לא מרגיש לי כמו סיפור נחמד :( ומה שהפקד עשה לך מכעיס אותי ברמות! זו התעללות לשמה!!! וזה לגמרי לא משנה מה היו הסיבות להתנהגותו! שחף
הוא ממש היה מקשה..ומטרטר וגם על כל שטות או פדיחה או טעות גרם לי להרגיש דיי מטומטמת שצריכה ללמוד ולשנן כל הזמן וגם לבוא אליו באופן אישי להיבחן ושבעצם הוא לא סומך עליי כי אני כזאת מרחפת שעושה שטיות.. לאחרות הוא לא היה עושה את זה אבל לא חשבתי על זה כהתעללות.. המפקדים שבאו אחריו לא הציקו לי.. (:
