אין לי נושא
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
והמילים קצת מתערבבות לי המון שינויים מאז שיצאתי מהאישפוזית החבר שהוא משתמש פעיל שהשארתי מאחור אני שלא ממש מצליחה להיות בתוך ההחלמה להיות בתוכנית אבל אני אסירת תודה על עוד יום נקי שהוא לא מובן מאליו בכלל ובכלל בחסד אלוהים רק להיום יש לי 46 ימי ניקיון
ילדונת, אוהבים אותך!!! כל הכבוד לך- על 47 יום נקיים שלא ברורים מאליהם.. ורק להיום, שיהיה לך יום נקי. מאחלת לך מכל הלבד, ושלאט לאט תרגישי את הנקיון הפנימי, אומרים שכל עוד אנחנו בדרך זו, אין לנו ממה לפחד.. אז תמשיכי לבוא ולהיות. מאחלת לך יום נקי וטוב, ציפור
איזה יופי -את מסוגלת לראות את הימים שבהם את נקיה ? מה קורה מתוקה השינויים שאת עוברת -אינם לרוחך ? מה מפריע לך להיות בתוך בתכנית להחלמה ? ישנם שם פיתויים מאוד קשים ? אבל את עומדת בהם ואת ממשיכה לספור ימים נקיים את לא גאה בעצמך על המאמצים שאת עושה ? והנה היום כבר 48 ימים שזה נפלא אייך אפשר לעזור לך לתמוך בך כדי להקל עלייך ? שולחת חיבוק עוטף מתוקה מאוד מעריכה את המאמצים שלך לא פשוט בכלל חטולית
אני יודעת שכל יום נקי הוא יום מוצלח וברגע הזה שאני מצהירה ימי ניקיון אני מתמלאת אור כי זה כל כך לא מובן מאליו בעבר הצלחתי להיות נקייה 15 יום.. והנה אני מצליחה עוד יום ועוד אחד. אבל אני תקועה איפשהו אולי זה כי אני כרגע בלי טיפול כי הכל בין הכסאות כל הבירוקרטיה והמעבר ערים והרווחה והמרפאת יום. ובעיר שלי קבוצת אנ איי יש רק פעמיים בשבוע. אז גם זה משאיר אותי חשופה. ובאזור הקבוצה הכי קרובה הלכתי לשם וזאת כל כך לא קבוצת החלמה ואני ממש לא רוצה ללכת רק בשביל לסמן וי. כי הם רק מורידים אותי בהרגשה. ואני לא מוצאת ספונסרית. ואני לא עושה צעדים. ואני מפחדת משינויים אז אני במקום מסויים מעדיפה לא לשנות ואני מתגעגעת לדירה שעזבתי ולחברים שהשארתי מאחור. ולבן זוג. ואני מתגעגעת לשימוש, אני כל כך מתגעגעת לשימוש לפעמים נדמה לי שאין לי דרך אחרת, רק את זה אני מכירה אני באה משם ואני אף פעם לא אצליח ללכת, אני חושבת על הסטטיסטיקה ואני יודעת שהיא מה זה לא לטובתי ולפעמים בא לי להאשים רק אותה. הדודה הזאת לא עוברת ואני שוכחת מאיזה גיהנום באתי. ואני מנסה להיזכר אני בכוח מנסה להיזכר במקומות הנמוכים שלי בשימוש כי רוב הזמן אני זוכרת את הסטלה הכיפיית. וחסר לי לצחוק וחסר לי לצלול וחסר לי לשבת עד הבוקר עם חברים ולנגן. חסרה לי הפינה שלי. אני מרגישה שוייתרתי על עולם שלם בשביל מציאות שאני לא מכירה. בשביל מציאות שאני מתפללת שתרגיש אמיתית. וכל מה שמקיף אותי כרגע לא מצליח למלא את החללים שנותרו בי. ואני מרימה טלפון לחברה מהעבר ומנתקת אני שומעת הקלטות של פעם רואה תמונות אני נקרעת אני לבד. אני עם עצמי. בו זמנית אני מלאה מלאה בשאיפות לאחרת מלאה באור של תקווה של אמונה אני מתפללת כי אין לי משהו אחר היום אני מנסה לחיות עם הרייקנות הזאת מלאתי את עצמי באוכל עד שזה עשה לי רע מידי... למזלי הייתי בתת משקל חולני וזה רק העלה אותי למשקל תקין אבל גם העלייה הזאת עשתה לי רע. כי אני מרגישה הר אדם. ופתאום כל מה שאני רוצה זה לצום ולחזור למידות שאני מכירה את עצמי בהם. ככל שעליתי במשקל ככה הערך העצמי שלי ירד. אני נקייה מסמים אני נקייה מאלכוהול אבל התעוררו בתוכי שדים אני שומרת הכל בפנים אני חייבת לחייך אסור לי לאכזב הפעם קיבלתי הזדמנות אחרונה מהמשפחה קיבלתי מתנה מאלוקים את החיים שלי שוב חזרתי לבית שממנו ברחתי לפני כל כך הרבה שנים... כל כך הרבה שלדים יש כאן אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים סליחה על חפירה