הדיון נדחה ..

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/06/2010 | 20:03 | מאת: ציפור נפשי

היה אמור להיות היום בבוקר דיון והוא נדחה אני לא הייתי אמורה בכלל להיות בו, אבל ביררתי לגביו בצהריים ואמרו לי שהוא נדחה. אוף הייתי בטוחה שזו התחלה של הסוף של כל הדבר הזה כל כך רציתי כבר שאולי מישהו יתעורר הרמתי תפילה לשמיים שמישהו ישמע את קריאתי ויעצור את זה אחרת זה יגמר רע אני לא באמת רוצה שזה יגמר רע.. שלושה חודשים? כל כך הרבה זמן להפחיד אותי ואז לחסל אותי סופית אוף כל כך רציתי לפעמים בא לי לשים אני בעצמי סוף לסיפור המזוויע הזה אוףףףף זה כל כך מתסכל למה אף אחד לא קולט? למה אף אחד לא מבין? שאסור לעשות את זה מדינת ישראל נותנת אישור להרוג אותי ככה זה מרגיש

10/06/2010 | 23:59 | מאת: סמויה

אני כל-כך מבינה את תחושת האיום והפחד. אני כל-כך מצטערת לשמוע שהוא מאיים על חייך ואין מה לעשות נגדו. זה מדאיג.. וזה פשוט מכעיס! אזלת היד של המשטרה.. ציפור, את חיה כיום בדירה לבד? ציפור, אולי תביאי כלב שמירה הבייתה? אפילו כלב תקיפה! משהו רציני. אין לך מושג כמה כלב יכול להעניק ביטחון וכמה הוא נאמן לבעליו. יש לי כלב, לא תקיפה אבל כלב שמירה העושה את מלאכתו נאמנה! כבר התרגלתי שרק אם הכלב בחצר שומר אז אני לא בפחד.. ולא שמישהו מאיים על חיי. ב"כז זה סוג של הגנה!וזה מרגיע את הנפש.. שיש מישהו בחוץ ששומר עלי.. שולחת לך חיבוק מגן ((((((((((((((((((((ציפור)))))))))))))))))))))))))) סמויה נ.ב מחזיקה אצבעות שיכלאו כבר את הפסיכו הזה לכל חייו!

11/06/2010 | 04:00 | מאת: ציפור נפשי

היי סמויה, בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה "כלב תקיפה", האמת שאני משוגעת על כלבים.. הייתה לי כלבה 13 שנה....לפני שנה היא מתה.. וזה עדיין כואב לי ועצוב לי....ומוזר לי שהיא איננה, היא ליוותה אותי כל כך, באמת שהייתה איתי כל כך, בכל כך הרבה פעמים שלא יצאו לי דמעות, הייתי שמה את הראש עליה...וחנוקה, אבל היא הייתה שם עבורי, אולי יותר מכל אחד אחר שלא היה. אוףףף

11/06/2010 | 00:33 | מאת: חטולית

על הבשורה המעצבנת הזו יש לך מושג למה היתה דחיה ? למתי דחו את המועד הבא ??? שוב המחשבות האלה שוב הלחץ הזה והחרדה את מתכוונת לעשות משהו כדי להגן על עצמך ? שולחת חיבוק גדול מאמי חטולית

11/06/2010 | 04:02 | מאת: ציפור נפשי

דחו את הדיון לעוד שלושה חודשים.. ולי כבר אין מילים כבר אין. לא יודעת לחץ חרדה פחד תסכול כאב ובעיקר- עייפות. תודה חטולית על החיבוק