היום מצאתי את עצמי בצד השני

כמעסיקה מטעם חברה פרטית באה עובדת והתלוננה שלקוח הטריד אותה מינית מצאתי את עצמי קרועה בין הרצון שתתלונן במשטרה ובין הרצון להגן על שמה הטוב של החברה למזלי הבחירה שלה היתה להשאר בבית הזה אחרי שננהל שיחה ביחד כי היא רוצה לסיים את החודש ויש לו אשה חביבה שהיא מסמפטת. צר היה לי לראות אותה רועדת מההשפלה מההלם ומהעלבון ואף השתמשתי בכמה מילים בוטות הצעתי לה את כל האופציות החל מתלונה במשטרה וכלה ביציאה מהבית ומתן שעות בבתים אחרים. אבל פתאום מצאתי את עצמי במקום די מורכב....

אופיר האם את עובדת בחברה הנותת שרותי סיעוד לקשישים? הזכרת לי את התקופה כשמחוסר ברירה עבדתי בה גם אני בתור מטפלת בקשישים. חוויתי חוויה דומה... עם קשיש שניסה לגעת בי, נתתי לו כזאת שאגה, שהרעדתי לו את כל הבית... הסיבה שלא נתתי לו באותו רגע אגרוף לפנים והרגתי אותו היתה שאני בעצמי הרגשתי משותקת ומאובנת באותו הרגע...והתחילו לרוץ לי סרטים בראש...אשתו ששמעה את השאגות שלי באה וצעקה עליו בערבית, היא כניראה חשבה שאני לא מבינה את השפה... לפי תוכן הדברים בניהם הבנתי שאני לא הקורבן הראשון, ואותו מטופל פרובלמטי כבר הועף ממספר חברות למתן שרותי סיעוד.... כמובן שברחתי מאותו הבית, ודיווחתי מייד לע"וסית שהייתה אחראית עליי. העניין הגיע גם לעו"סית הקהילתית, וגם למוסד לביטוח לאומי, והתנאי שקבעו לו להמשך קבלת טיפול סיעודי היה שישלחו לו מטפל גבר ולא אישה, וכך היה. לא חושבת שיש טעם בסיטואציות שכאלה לפנות למשטרה. מדובר באנשים ברובם דימנטים וסניליים,( בהחלט לא עובדה המקנה להם רשות להטריד מינית) אבל הליכים משפטיים במצבים שכאלה לעיתים יכולים להרע את מצבם של הקשישים, אפילו להחיש את מותם, שלא לדבר על המבוכה בקרב הילדים והאשה. אצלי בכל אופן המקרה גרם להרגיש רע, זה קרה זמן קצר אחרי היציאה שלי מהמקלט, כשאני נמצאת במצב רגשי מאד עדין. למזלי הייתי מלווה באותה תקופה על ידי עו"סית טיפולית, ושוחחתי איתה על הנושא. מאד עזר לי אגב.

ובאם מקרה זה היה חלילה מתרחש עם הבת שלך- עצמך ובשרך, האם היה לך הווה מינה של פיקפוק, צל של איפוק, ניצוץ של התלבטות והתחבטות? רצון לגמד את הסיפור ולהותירו בדלתיים סגורות? ההכרעה קשה, הרת גורל, מלחמת התשה ... אך הבחירה בטוב, בנכון- כבישת השטן- התגברות על היצר הרע המבעבע ומכלה כל חלקה טובה, מספקת ומרוממת אותנו ומעצימה את אישיותנו. הופכת אותנו לצלם אנוש, לצלם אלוהים, לאנשים מרוממים, לנשמות להבדיל אלף אלפי הבדלות- מבהמות! אני פוטרתי מעבודה אטרקטיבית ומכניסה, על רקע היותי "השטינקרית" שסיפרה לשותפה הנאיבית שהשותף שלה מועל בכספיה מתחת לאפה- בסכומים אסטרונומים ואנונימים.... אני אבדתי פרנסה בכבוד, משרה, שררה, יוקרה וחיי רווחה ועוד... אך לא אבדתי צלם אנוש. לא אבדתי את הראש! ולא אבדתי את נר אלוהים- נשמת אדם! את היותי בנבחרת, מובחרת- נזר הבריאה. את היותי בת אדם! כפי שהתרשמתי ממך אני יודעת אל-נכון שתבחרי ותבררי את הטוב והנכון. מחזקת את ידך, שדה ניר