בחילה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש לי בחילה אימה כבר שעתיים וזה לא יוצא לא יודעת להקיא בא לי למות. בסוף אקיא צפרדעים. לא יהיה לי אף פעם סיכוי אולי פשוט לוותר. הגוף שלי עייף. אולי אתרום את איברי בעודי חיה, שמישהו אחר ינהל את הכלי הזה יותר טוב ממני. למה לחכות למוות אם אפשר להעביר אותי למישהו אחר כבר בחיים. הרבה יותר טרי, הרבה יותר הגיוני. אזרחות טובה. תראה איזו ילדה טובה אני מר חיים הכט מגויסת כל כולי. ומה אתם הייתם עושים...????
מיתרית מתוקה נגד בחילות יש כדורים להרגעת הבחילות או לשתות מים ממש קרים -גם עוזר נגד בחילות השאלה שמתבקשת מבחינתי היא אם יכול להיות אולי שאכלת משו בחוץ והבחילה באה כתוצאה מזה או שקרה משו - התעורר איזה שהו רגש את בכלל יודעת למה את מרגישה את הבחילה הזו ? רוצה אולי להקיא כאן משו ? איתך מתוקה ומקווה שהתחושה הקשה תחלוף חטולית
אני לא יודעת אם זה פיזית או נפשית או שניהם, לא אכלתי משהו מיוחד אבל אני אלרגית וקראתי בנסיעה ובדיוק הגיעה שמש לחלון ואז יש לי בחילת נסיעה ותוסיפי לזה גם צפרדעים שבלעתי כל השנים נשמע הזוי אבל שילוב של גורמים מביא אותי גם לבית חולים היו לי התקפי אלרגיה ממש מפחידים אפילו ברחוב הגעתי באמבולנס למיון ולא היה להם מה להציע לי. אני לא יודעת להקיא ולכן הדבר שכנראה היה במה שאכלתי לא יכול לצאת ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה להתחיל עם ההתקף המבהיל הזה רעידות בכל הגוף וכאב בטן נורא שאי אשר לתאר וההכרה שכמעט אני מאבדת ולא, הפריבילגיה שלי זה להיות ערה לכל רגע מהסבל, וחזרתי שוב מהאסלה וניסיתי להקיא ולא הצלחתי וכל הרעל הזה שבתוכי של כל החיים והאיש הרע הזה שאמור היה לעזור לי ופגע נמצא בפנים א ז במקום להקיא פשוט פרצתי בבכי פתאומי בכיתי לתוך האסלה על כל חיי הנוראים והצער שלי שאני צריכה לחיות אותם כל כך הרבה שנים, וזה בכי נורא של חוסר אונים שאני כבר לא יודעת מה לעשות יותר איך להחזיק מעמד אני כבר לא עומדת בזה יותר ולא רוצה ולא מסוגלת להמשיך, זה בכי שאני לא מכירה שאני כבר לא מזהה איזה קול מבוהל כזה יוצא מתוכי והוא נורא מצער אותי כי הוא באמת מעורר רחמים אפילו את שלי אני מרגישה שאני הולכת ומשתגעת חטולית הולכת ומשתגעת ואין לי מרפא ולא יודעת איך לעזור לי ואין לי למי להתפלל ואני רוצה ישועה ולא יודעת איך להשיג אותה ואני רוצה שההתקף יעבור אני רוצה שכל מה שיש לי בבטן יצא והוא נשאר והוא נשאר והוא נשאר ואין שום עיניים שרואות ויכולות לעזור אין לי יותר דמויות בפנים כאילו כל העולם מת בתוכי ניתקתי קשר עם המשפחה וכל מי שהיה לא מצליחה להחזיק יותר בתודעה שלי אף ישות בעולם כולם נמחקו כולל החוויות והזכרונות וכאילו אני טבולה ראסה שנלקחה לה התודעה. הכל איבד משמעות אני רק חיילת טובה שממשיכה וצריכה לשיים את המשימות שלה מתוך אחריות ולא מתוך שום דבר אחר. הכל גווע בתוכי אפילו הנייד שלי כבר מת. בדיוק היום.