תחושת הזרות וחוסר השייכות לעולם הזה

עכשיו אני רואה תוכנית טלוויזיה שהקלטתי די מזמן מארוץ 8 על ילדים מאומצים שהם כבר מבוגרים ומחפשים את אמם הביולוגית ופתאום הכה בי הזיכרון הכל כך חד הזה תחושת הזרות והחוסר שייכות שהייתה אצלי עוד מגיל הגן היא התבטאה קודם כל בכך שהייתי משוכנעת שההורים שלי הם לא הורי האמיתיים שאני ילדה מאמצת (ואני לא) וכששאלתי אותם, הם אמרו לי שלא אבל אני לא בטוחה שהאמנתי להם והתחושה הזאת חזרה על עצמה לאורך שנים אפילו עכשיו, כשבמודעות זה כבר לא קיים לפני כמה חודשים חלמתי שאבא שלי הוא לא אבי הביולוגי ושלמעשה יש לי אבא אחר אפילו ראיתי אותו בחלום היו גם ביטויים נוספים לתחושת הזרות הזו כשהייתי בגיל הגן כל הזמן דמיינתי שאני מדברת בשפה שונה הייתי מדברת עם עצמי במן ג'יבריש כזה ותמיד הייתי מתלוננת על זה שאני לא רואה טוב ושאני צריכה משקפיים ושאני לא שומעת טוב וצריכה מכשיר שמיעה כי כנראה זה גם מבטא סוג של שוני מרוב האנשים שסביבי משקפיים באמת קיבלתי ביסודי וזה היה משמעותי מאוד עבורי זה היה חלק מזהות עצמית אבל מכשיר שמיעה לא קיבלתי כי שמעתי טוב אז כפיצוי בגיל 20+ חנכתי ילד לקוי שמיעה בתוכנית פר"ח ואח"כ הלכתי לעשות עבודה מעשית בגן לילדים לקויי שמיעה וגם לקחתי קורס של שפת סימנים לא שאני זוכרת משם הרבה היום ;) רציתי להתקבל ללימודי חינוך מיוחד לליקויי שמיעה אבל הפסיכומטרי שלי לא היה מספיק גבוה אז לא התקבלתי בשורה התחתונה רק עכשיו קלטתי באמת שהתחושת הזרות והשונות מלווה אותי עוד מגיל הגן בגיל מבוגר יותר התחלתי פשוט להרגיש שאני חייזר היום כבר לא אבל לפני 10 שנים זה היה מאוד עוצמתי

שבגיל ההתבגרות חיפשתי במגירות של ההורים שלי תעודת לידה מקורית או איזשהו מסמך שכתוב בו מי ההורים הביולוגיים שלי שיהווה הוכחה לכך שהורי הם הם לא ההורים האמיתיים ואמא שלי הייתה צריכה להוכיח לי ואמרה לי שהיא יכולה להראות לי תמונות שבהן היא בהיריון איתי כהוכחה לכך שהיא אמי הביולוגית איזו תחושה איומה זאת לחיות עם הורים ולא להאמין שהם באמת הורי ההורים צריכים להתאמץ מאוד כדי שהילדה שלהם תרגיש כך איך רעיון כזה בכלל עולה בראשה של ילדה?! זה לא דבר טבעי! לא דבר נורמלי! איזה מן בית זה אמור להיות תחושה שהורי לא אוהבים אותי ולכן כנראה הם לא באמת הורי ואולי משאלה שהם לא יהיו הורי האמיתיים שיש אי שם בעולם הורים אחרים, אמיתיים שאולי יאהבו אותי יותר

הידיים שלי רועדות.......

שחף יקרה תחושות של זרות וחוסר שייכות ניכור אהבה לא מורגשת כעסים פגיעה הבאו אותך לשאלות קשות על עצמך על ההורים על המוצאך הסרט הביא את התחושות הקשות מלפני שנים. תחושות שמתעוררות לחיים והן קשות אף יותר אני מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב שהוקל לך שאת יכולה להתחבר לתחושת השייכות במקומות משמעותיים בחייך כמו כאן בפורום אני איתך מחזקת אידה

זה נורא לחיות עם תחושה שאת גדלה עם אנשים שאינם בכלל קשורים אליך ,ובפרט שאת כאלו מאומצת , אני יוצאת מתוך הנחה שכל מי שגדל בבית עם תנאים רעים -פוגעים , היה רוצה לחשוב שאלו לא ההורים שלו שאלה סתם אנשים אחרים , כי אבא ואמא ידועים כאנשים מאוד אוהבים -במיוחד את הילדים שלהם , ואם במשפחה שגדלים בה ישנן סיטואציות כאלה כואבות -אז הם בטוח " לא אבא ואמא " מאמינה שלכל מי שנפגע עבר לא פעם בראש המחשבה - שאלה לא ההורים שלי , ורק כדי להמחיש -הם חוזרים ומבקשים כל הזמן כל מיני אישורים ,,,,,,,,,,, מן הסתם שזה גם מה שקרה לך -פגעו בך ואת סירבת להאמין שזה ההורים האמיתיים אני לעומתך -לא חשוב מה עברתי לא היה לי ספק שאלה כן ההורים שלי ולא רציתי שהם יהיו ההורים מאותה סיבה -שהורים אמורים להגן על הילדים ולא להשתמש בהם ,,,,,,,,,, שולחת חיבוק ענק לך -יקרה ומתוקה שלי חטולית

תודה יקרה תודה שאת מבינה שולחת לך בחזרה חיבוק חם ואוהב

שחפית יקרה, ברור...זו תחושה מאוד קשה של זרות וקור כזה וניכור.. אותי הוציאו מהבית בגיל ארבע וחצי אל דודה שלי ואז בגיל שש אל דודה אחרת כמו חבילה עוברת רק שאף אחד לא באמת רצה אותי הייתי כזה עציץ קטן ומאוד מאוד יפה בבית תמיד הכל היה יפה זה באמת קשה לא, זה לא הפסיק את הפגיעה שלי הוא המשיך

הלוואי וכל זה לא היה קורה כואב לעבור ככה מבית לבית להרגיש לא רצויה כמו עציץ יפה ולהמשיך להיפגע גם במקום שבו כביכול את אמורה להיות מוגנת הלוואי וכל זה היה נחסך ממך חיים אכזריים! מחבקת אותך מתוקה שחף