טריגר..

ידיד שלי מתקופת האשפוז.. התאבד, לפני שבועיים.. ורק ברבע שעה האחרונה אני יודעת מזה.. הוא היה (גרר מוזר לכתוב היה) אחד האנשים שהכי אהבתי בתקופה ההיא.. שהכי סמכתי עליו.. צחקנו כל היום ביחד.. מהדברים הקטנים ביותר .. הוא רצה לצאת איתי.. היססתי.. בסוף השתחררתי.. ועכשיו חברה משותפת הודיעה לי. ששיחררו אותו לבית בשישיבת.. ואז עשה את המעשה הנורא.. ואוף ככ כואב לי. הוא חסר!

עכשיו שוב דיברתי עם חברה משותפת.. היא אמרה שהיתה תקופה שהוא היה מדבר עליי היא לא זוכרת בדיוק מה אבל זוכרת שהייתי מאוד יקרה לו.. אבל אחרי שהשתחררתי לא רציתי קשר עם אפ'פחד.. רציתי לפתוח דף חדש והוא חיזר אחריי ואני לא רציתי יותר מידיי.. אז בסוף נשארנו ידידים.. הקול שלו מהדהד לי בראש הצחוקים העיניים המדברות שמסתכלות עליי משחקי הפינג פונג שלנו.. הטיולים ברחבי בית החולים התמיכה החיבוק הנשיקה החיקויים.. ככ לא אשכח את החיקויים שהיינו מחקים את האחיות.. את כל השגעונות. . . . והקול ממשיך להדהד לי בראש! כיף לו אני מקנאה בו..

כל כך משתתפת בצערך על הבחור! חבל שלא הצליחו לעזור לו בחור צעיר כמה חבל! יהי זכרו ברוך... שולחת לך חיבוק.. בובית! קראתי את כל מילותייך עד שהיגעתי למשפט שמהדהד לי *לא אחזור עליו* אני אהיה כנה איתך את כמו אחות קטנה לי (או שבמקרה שלי אני אחות קטנה לך..סתם..חחח) בובית! הילדה הכי יפה בגן! יש בך אור מיוחד (זוכרת עם היהלומים שזורחים באפילה?) והאור שלך מנצנץ אפילו אין לך מושג עד כמה והוא מאיר עליי וגורם לי לזרוח בחזרה נראה לך שאני אוותר על האור הזה? ועוד דבר, תמיד רציתי אחות יש לי שתי אחיות קטנות מנישואין שניים של אמא שלי אני טיפלתי בהן מאז היותן תינוקות ובכ"ז אין ביננו... מידי פעם אחותי באה מאפרת אותי (היא אוהבת לאפר אותי ולסרק וזה מה שסמויה אוהבת כמובן!) עושה לי פן מסדרת לי גבות ואנחנו מתקשקשות ומרכלות וצוחקות.. אבל זהו. פה זה נגמר.. כל כך הייתי רוצה אחות בעצם, אנחנו כבר מעין אחיות וירטואליות לא? אה? מה את אומרת.. חיבוקי בובית מתוקה אוהבת *אחותך* סמויה

מצטארת לשמוע קשה לאבד אדם יקר במיוחד בדרך כזאת.... כואב.... מחבקת חזק חזק שחף

כשקראתי את ההודעות שלך רציתי לחבק אותך ולנער בו זמנית אני אספר לך משהו שקרה ממש לאחרונה.. חברה לחדר ובכלל מישהי יקרה לי תלתה את עצמה אני ועוד חברה ראינו אותה תלוייה המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש "שאני מקנאה בה" שניה אחרי זה כשכל הדרמה פתאום החלה לרוץ לי מול העיניים הייתי בצד השני לא בצד שמנסה להתאבד אלא בצד שנשאר לראות את זה ולחיות עם זה התמונהה ההיא ובכלל אותו לילה לא יוצאים לי מהראש עשיתי כבר כמה טיפולים כדי להשתחרר מהחרדה והטראומה ההיא האחרים שם כעסו עליה היוום אני מרחמת עליה מעבר לזה שהיא נשארה בחיים אבל נכה היא השאירה מאחוריה משפחה לחיות את הסבל שלה לעד לצערי ברגעים כאלה ניתן להעריך את החיים ולהיות אסירי תודה לאלוהים על מה שיש לנו ועל היכולת לדבר וללכת ולראות ולשמוע ולהיות אוהבת

באמת כואב יודעת מנסיון למה את מתפלאת שהיית חשובה לו ? למה את בכלל מתפלאת שאוהבים אותך ? ידיד /חבר יקר שהלך לעולמו תמיד כואב אך שימי לב שאת זוכרת אותו רק בצורה טובה כל מה שכתבת כאן אלה הם הזכרונות שלך ממנו תאמצי אותם לליבך -ותשתדלי לראות את כל מה שהיה שם טוב ,חבל שהוא בחר בדרך ללא דרך כנראה שנגמרה לו הדרך גם אם לא הייתם בקשר אחרי השחרור שלך זה לא אומר שלא צריך לכאוב לך על מישו שהיה מאוד קרוב אליך -ובטח גם מאוד יקר לליבך הוא כבר נח -רק חבל שלא יכולת להפרד ממנו ברוך דיין האמת איתך מתוקה שלי חטולית

כאב לי לשמוע שכאב כזה קיים אצלך כעת באמת אני יכולה להרגיש את הכאב שלך מכאן כי גם לי כואב, עליו...ועל שנחסרה לו הנשימה עד שהרגיש שהוא כבר לא יכול יותר, ועשה את המעשה הזה שמפסיק בשניה אחת-חיים שלמים. ולך, שאת בחיים.. ושאת כואבת את מותו אני שולחת זר פרחים גדול ומחמם את הלב וחיבוק כזה שמזכיר לך שעוד יש חיים ושמותר להיות עצובים ושיכאב...כי זה מאוד טבעי. שלך, ציפור

לא עונה לכל אחת בנפרד, ומצטערת על כך אין לי כוחות כרגע לכלום רוצה שקט ומצד שני ככ רוצה לדבר וכבר לא יודעת.. אוף ככ כואב לי אתמול בלילה הייתי ערה הפרצוף שלו מול העיניים שלי הקול שלו מהדהד לי בראש : "את כל כך חמודה" תמיד היה אומר עם זוג עינייו המדהימות והחיוך .. והסטלה שהיה נמצא בה מהכדורים שהיה מקבל.. חחחחחח מתה עלייך רפאל! במיטה מאתמול לא מסוגלת לאכל חייבת להקים את עצמי.. להתאושש אבל אין בי כוחות. ת-ו-ד-ה! תודה שאתם כאן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי תנסי להוציא דברים לאט לאט כשאת כותבת גם הכאב יוצא עם המילים הרגשות הכלואים גם משתחררים ובכלל-כדאי לעשות את המאמץ במיוחד רק למענך את באמת חייבת לעצמך לא לשקוע בכאב אלה לנסות לחיות כל יום את אותו היום כמו שאומרות כאן הבנות -רק להיום ומחר יום חדש והשמש שוב תזרח ועם הזמן הכאב ילך ויטשתש תני לזה לצאת ממך תני לזה ללכת לו כבר אי אפשר לעזור-לצערי לך -את מוכרחה לעזור ואני איתך תמיד חטולית