הנה סמויה פנתה למרכז סיוע

שהכי קרוב לעירי כי אין כזה בעיר. ו..יש לי בחילה מהדבר הזה! איזה חוויה דוח איכסס למה עשיתי את זה פוי פוי פוי! עונה שמה מישהי מאוד נחמדה אז אני גם נחמדה ושומעים את החיוך המתגלגל שלי מאוזן לאוזן כמו שאתם מכירים.. ואז לא נראה לי שבכלל היא מתייחסת אליי ברצינות כאילו וואט דה פאק את .... לה את השכל על הצהריים מה את רוצה בכלל כולך מחייכת זה בנאדם שרע לו????????????????????????? בגלל .. נמאס לי אף אחד לא רואה אותי (חוץ מכן) וכן את הדחייה המנומסת שלה היא פטרה ב.. "אני אעביר את פרטייך למהנהלת שלי" והיא תחשוב אם לחזור אלייך ו..את בקבוצת תמיכה?? אז אוליי טוב לך שם..?זה רמז מזה עבה כאילו מה מה את רוצה מאיתנו? תישארי שמה. וגם שמה.. טוב לי וכיף לי זה כמו מגנט אבל גם יש לי קשיים הבעל לא ממש תומך הפקח העירוני "אוהב" אותי שם לי דוחות פעם וגם פעמיים! כאילו הוא אומר לי מה שבעלי: יאללה חפף את לא מבינה שאת לא צריכה להיות כאן? כמה פעמים אפשר להגיד לך יא ..

את פשוט חייבת להיות קטלנית לא משנה מי שנמצא מהעבר השני של הקו חייבת לקטול את עצמך ולהסיק מסקנות כמובן שמשהו בטעות לא יבין שישנה כאן מישהי עם בעיה את סמויה לה גם בטלפון וכבר עושה הבחנות מה היא חושבת לה ואם היא רואה חיוך מתגלגל מאחורי האפרכסת או השד יודע מה ובהחלט נכון -שהיא חייבת להעביר את הפרטים שלך למנהלת מה יוצא דופן כאן .? וכן , הם גם שואלים אם את בקבוצת תמיכה , אז מה ? וכן , טוב לך שם , אז,,,,,, למה כל ה-כאלו,,,,,,, רוצה לומר לך שבמוסדות מהסוג הזה , נכון שלא תמיד הם הכי סימפטיים , אז מה ? את לא מכורה לסימפטיה את זקוקה לעזרה שלהם תבהירי את זה למנהלת שם הפקח העירוני ח-ח-ח-ח שלא יאהב אותך כל כך מאין לך לדעת מה הוא חושב עליך ? סמויונתתתתתת - די מתוקה לרדת על עצמך בואי הנה - הנה חיבוק קושר - תתחילי להרגיע מתוקה לאט לאט הכל יהיה בסדר סבלנות !!! ואני כמובן איתך תמיד חטולית

קצת סוער לי.. אבל זה יעבור.. מה אני יגיד אני רואה פה ושומעת שחלק הוכות למ. סיוע לזה זה קיים לא? וחלק מטופלות ואני.. אז התקשרתי לשם וזה כמו לתקוע את הראש בחומה לא מבינה מה סיוע שם לא מקשיבים את יודעת ש.. לפני כמה שנים שכל הסיפור התפרץ אצלי אז פניתי לשם וכרגיל הייתי מחוייכת כי הייתי מאוד מאוד נבוכה! והתומכת בצד השני קלטה את זה וממש התרגזה עליי שאני עושה צחוק שיש נשים שסובלות ואני צוחקת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא ממש אמרה לי את זה "מה את צוחקת?" הסברתי לה ואח"כ היא התנצלה אבל עזזרה מהם לא קיבלתי ועכשיו אני פונה אליהם שוב נראה אם המנהלת תחזור אליי בכלל אני לא אוהבת את המקום הזה מצד אחד היא אומרת שהם מסייעים לנפגעות גם רק במקרי הטרדה והנה אני מבקשת להסתייע במקרה שהוא לא תקיפה שהתרחשה אתמול אלא תקיפה ישנה כנראה שהם שומעים את זה הם אומרים שחבל לבזבז על כמוני את הזמן זה גם ככה קרה לפני מליון שנה כנראה שפיספסתי את הרכבת חטולית זה היה צריך להתגלות לפני שנים.

קודם כל אני שמחה שפנית לעזרה! זה צעד ענק!!! אני מסכימה לגמרי עם מה שחטולית כתבה לך אל תסיקי מסקנות מהירות מדי לגבי מי שנמצא מעבר לקו שבאות מתוך סערה נפשית הן עלולות להיות מוטעות מגיע לך לקבל טיפול זה לא קשור לזה שאת מחייכת או לא גם אני כשאני מדברת לא בקבוצה או לא בטיפול אני מחייכת חיוך רחב זה לא שייך לכלום אין לזה קשר למה שמגיע או לא מגיע לך לקבל מה שכן, ברוב מרכזי הסיוע אין אפשרות לקבל טיפול יש להם רק קבוצות תמיכה ואם לא ציינת במפורש שאת מחפשת עבורך טיפול אז מי שדיברה איתך, התייחסה למה שהם כן נותנים אני אתן לך קישור שבו תוכלי למצוא מספר מרכזי טיפול לנפגעות חלקם חינמיים, חלקם לא זה מצויין לגבי כל מקום ומקום http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Luhot_main.asp?id=143 תסתכלי בצד שמאל יש חלוקה לאיזורים בארץ תכנסי למה שמתאים לך לגבי בעלך אני חושבת שעלייך לשבת איתו לשיחה רצינית ולהסביר לו מה בדיוק את מרגישה בין היתר חוסר שייכות בחברת החברים ושרק בקבוצה של נשים נפגעות את יכולה להיות את עצמך ולהרגיש שייכת איך מה שעברת משפיע עלייך היום אבל את לא מראה את זה לאף אחד ולכן אף אחד לא יודע, כולל אותו יכול להיות שיעזור לך לתת לו משהו כתוב תסתכלי בקישור מאתר מקום אולי משהו משם יתאים לך http://www.macom.org.il/Topic_so.asp יכול להיות שיעזור לך להביא אותו לשיחה עם מטפלת שתעזור לך להסביר לו למה זה חשוב עבורך לקבל עזרה ותמיכה אגב, יכול לעזור לך לעלות את הנושא בקבוצה והכי חשוב - אל תוותרי על עצמך!!! תני לעצמך את המקום שמגיע לך!!! ומגיע לך הטוב ביותר!!! (מקווה שלא הבהלתי אותך עם סימני הקריאה :) ) אני כאן איתך ובשבילך תמיד תמיד מחבקת חיבוק חם, אוהב ותומך שחף

תודה תודה על העזרה! על הקישור אני אבדוק אותו אח"כ... אחריי שכולם ילכו לישון.. בקשר לבעלי.. הייתי צריכה להביא אותו לשיחה וזה היה מתוכנן ככה עוד בפעם הראשונה שבאתי ל.. אבל איזה פיקשוש דווקא באותו זמן לא לקחנו גיפיאס ולא מצאנו ואז איחרנו וזה התפספס יכול להיות שאז הוא היה צריך להבין חד משמעית ומכוון דמות טיפולית. וואז הוא היה מבין. אבל בלי קשר אני צריכה איתו שיחה רצינית להסביר לו על השפעות ה.. גם אם זה היה מזמן וגם אם זה היה בהסכמה. שחפונת, את כזאת מקסימה וכל-כך עוזרת וכל-כך נמצאת בשבילי בזמן אמת לא יכולה לאחל לעצמי חברות יותר אמיתיות מכן, הבנות הנפלאות שזכיתי להכיר כאן! מחבקת בחזרה ושוב אומרת תודה כי זה לא מובן מאליו תודה אמיתית וחיוך ענקי.. סמויה

סמויה!! אני כל כך שמחתי לקרוא את שכתבת, שפנית למרכז, נשמע אמנם שלא ממש הצלחת לקבל מענה הולם שם, אך עצם פנייתך היא המון, מה שאומר שיש בך כוחות להתחיל לרפא את עצמך, אני עוד מאז שכתבת שמעולם לא היית בטיפול, אם זכור לך שבעבר התכתבנו על העיניין ואמרת לי שמעולם לא טופלת, התפלאתי מאוד. לדעתי מה שחסר לך זה בדיוק טיפול, ואת ראויה ומגיע לך טיפול הולם סוף סוף!! את אולי במקום שכעת מוכן לזה, והנה..זה הגיע לא נורא שזה לא קורה בזמן שאת רוצה, לא נורא שזה לא קורה בדיוק כשאת מתקשרת..הלוואי והיה אפשר לעשות קסם שבדיוק ברגעים האלו מי שצריך יתפנה לזה, ברגעים אלו שאת מבקשת עזרה, אבל העזרה תגיע... כעת אני מעודדת אותך על בחירתך לבקש עזרה, זה המון ועצם המעשה זה המון וראוי לשבח!! וכעת יקרה- מאחלת לך לילה טוב...בתקווה שעינייך כבר עצומות ושולחת לך חיבוק ציפור

אני זוכרת שהתכתבנו על כך פעם ודיי התפלאת.. כן..פתאום התעורר בי הצורך לטיפול בעקבות בנות אחרות שכאן שאני רואה שהן מסתייעות שצריך וזה בסדר! תראי אני קיבלתי בבית חינוך מאוד נוקשה, אכזרי אפילו ככה אמא שלי האמינה שצריך לגדל כי היא חד הורית, כי אין אבא שיחנך וכל זה. האמת זה גם היה "שק אגרוף" , לא חינוך. אבל זה מה שלמדתי. גדלתי בבית שאסור היה לבכות בשום מצב! גם שמרביצים לך, אסור לבכות!!!! וככה למדתי לא לבכות, לא להרגיש כאב כמעט בכלל! גם בסיטואציות הכי. למדתי לבלוע את הכאב, הדמעות והעלבון. ואם הייתי בוכה זה בטח לא היה בגלוי אלא בלילה לתוך הכרית שלי בלי שאף אחד יראה כי לפעמים הכל היה כל-כך קשה ומייאש. זה שהייתי ילדה שגדלתי גדלתי להיות כל מה שאמא שלי חינכה אותי עליו. לא לרחם על עצמי! ולהמשיך הלאה. "החלשים חיים בשולי החברה והחברה דורכת עליהם!" אל תרחמי על עצמך אף פעם! לא משנה מה קרה לך.. ועוד ועוד הטפות מוסר בקטע.. וכך הייתי, דהרתי, הפכתי להיות חזקה (מידיי) והנה- את התפלאת למה מעולם לא הלכתי לטיפול. מדוע מעולם לא נתתי לעצמי ליפול ברור שכך יהיה.. בצבא עברתי משבר עמוק. רציתי ל.. כמעט.. שירתתי על בסיס מרוחק והייתי באה פעם ב.. הבייתה (כך סידרתי את זה, לא היה לי מה לחפש בבית) רזיתי נורא כמו שלד הייתי על גבול התת משקל וזה לא היה יפה אלא נורא דוחה. כל המדים היו כמו שקים עליי. הבנות היו מעירות "שזה כבר לא יפה!", יש גבול לרזון. ואני זוכרת שאמא שלי שמה לב לנפילה אבל במקום להושיט יד לבדוק מה קרה.. היא הייתה מסתכלת עליי בשנאה יוקדת אגב, בתקפה זו היא לא הייתה מדברת איתי. והייתה מאוד עויינת כלפיי ושהייתי באה הבייתה גם אחת ל.. היא הייתה עושה עליי פרצופים כאילה הייתי מעדיפה להישאר בבסיס למה הפעם? כי שוב פעם עשיתי קרחת- קצוץ של בנים! והיא רצתה שהבת שלהתהיה חיילת יפה ומתוקה כמו כולן. אז היא הייתה אומרת ככה לאחותי, לא לי אבל שאני ישמע "אני לא מבינה מה מוזר אצלה, נראה לי מחפשת תשומת לב..!" "כזאת מוזרה!" "משהו מוזר אצלה!" והנה היום אני אישה נשית וכיף לי (מי היה מאמין!) ולא ייעשה קרחת אלא להיפך וגם היום היא.. זה לא משנה מה אני ייעשה או איך אני יהיה. תמיד יש לה מה להעיר על המראה שלי. אם זה הגבות ואם זה הנה יצא לך פצעים בפנים למה את לא הולכת לטפל ולמה את עדיין שמנה 4 חוד' אחריי הלידה ולמה את לא חוזרת לג'ינסים ולמה ולמה. כאילו אני איזה מכונה. לכן, היום אני משתדלת להתרחק ממנה כמה שיותר ו..כן ללטפל בניגוד למה שהיא תגיד אני כבר..לא שומעת לה.. קולות אחרים מהדהדים בראשי..