והכאב הזה...שאין לו באמת מקום, רק חללים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפני 11 חודשים נהרגה חברה, איבדה את נשימתה.. מחר הייתה אמורה להיות לה- יום הולדת.. ומחר עולים לקבר-משום שלפני 11 חודשים היא נהרגה ומה מאחלים לה, לה שאיננה? הייתי רוצה לכתוב יותר, אך הכאב שלי יכול למלא דפים דפים בשחור-שחור... עד כדי שתסתנוורו ואולי אף תתעוורו ואולי זו רק אני, שמפחדת על עצמי.. עוד שעה, יש לה יומולדת ובעצם- אין לה כי היא מתה
לא מוצאת כרגע את המילים לכאבייך רק לאמר שקראתי ושולחת חיבוק.. ואיתך
ציפור יקרה מצטערת על האובדן אובדן טרי כאב של פרידה בטרם עת רוצה וקשה לשתף? אנחנו כאן איתך אידה
מכירה את תחושה האובדן שעליה את מדברת -לצערי הרב מרגישה שעדיין קשה לך לעכל את האובדן שלה -מן הסתם היתה חברה מאוד טובה שלך , ואולי גם הייתן קשורות אחת לשניה בלב ונפש , אולי באמת זה יהיה רעיון טוב לקחת בלוק מכתבים -ולשבת לכתוב לה את כל אותם דברים שהיית רוצה לומר לה אך כבר בלתי אפשרי לומר כי היא כבר איננה , לספר לה ,,,,,,,,ואל תמעיטי במילים , תני לזה לצאת מתוכך , לזרום החוצה כמעיין המתגבר בלי לחשוב פעמים באלו מילים את משתמשת רק שיצא ממך ,מאמינה שזה יביא לך הקלה מסוימת שתהיה גם הקלה מבורכת , הרי לעולם לא תשכחי אותה כך אולי תצליחי להרגיש אותה שוב קרובה אלייך ,אולי תכתבי לה אייך החיים שלך מתנהלים מאז שהיא הלכה לדרכה האחרונה ,,,,,,,, שולחת חיבוקים חמים ומנחמים יקירתי חטולית
השתיקה שלה רועמת לי מדי לא רגילה אליה. מתגעגעת לצחוק המתגלגל שמילא אולמות שלמים ועמדתי היום מול הקבר שלה, ומה אומרים לה, לה שאיננה? מה האומרים ומה מאחלים? נתראה בשנה הבאה? ולפני שנה איחלתי מזל טוב והמון המון דברים, והיום.. היום אני רק רוצה לבקש חיבוק אחד אחרון..חיבוק אחד. ואין מילים ויש כאב שלא מוצא מנוח כי אין כאב המתשווה לכאב זה שמחסל את כל המילים ומכאיב בלב, ורק רוצים כבר לא להרגיש... והשמש הזה, החום הזה..בדיוק כפיש היה לפני 11 חודשים.. ותוך כדי השמש הזו אני מרגישה בפנים, י..צרמורת חודרת עצמות שלא מצליחה למצוא נקודת מפגש עם השמש הלוהטת ואותה זעקת אימים לשמיים שתחזור שתתעורר שתקום שתקום שתתעורר שתחזור והיא לא שוכבת לא זזה רגליים יחפות המציצות מבין הסדין הלב רוצה להסית מעט את הסדין, לראותה באמת..אך אסור ומאז, לא מאמינה שהיא שם, שכבה..ברגליה לא מאמינה שאלו היו כפות רגליה, לא מאמינה. לפני 11 חודשים ואז תהיה שנה ואז נתחיל לספור שנים. חודשים כל כך קשה לי לספור..לא מסוגלת לא מסוגלת ימים חודשים והיא איננה לא שומעת לא שואלת לא מדברת היא לא חוזרת
לא קל.. שולחת חיבוק סמויה
לא קל.. שולחת חיבוק סמויה
אין הרבה מה אוכל לומר מול הכאב העצום הזה מול הגעגוע רק יכולה לשלוח חיבוק עוטף איתך שחף
