הבוקר..תגובה לכתם ולליאור

קמתי הבוקר הפוכה..עייפה..אחרי לילה של חלומות מוזרים ולא מובנים..נכנסתי לכאן..ואני המומה מעוצמת הכאב שאני רואה כאן..כל כך הרבה כאב ואני מרגישה חסרת אונים..לא יודעת מה להגיד כדי להפחית אותו..ואלי אי אפשר להפחית כאב כזה..אולי רק הזמן יכול..ואולי זה מסוג הכאב שנשאר לתמיד וצריך ללמוד איך לחיות איתו איכשהו אם לא בשלום אז לפחות בהפסקת אש... רוצה לשלוח לכן חיבוק וירטואלי עוטף ומחזק...רוצה גם לאחל לכן שמחר הכאב יהיה קצת פחות שורף..טיפה פחות כבד מהיום... תשמרו על עצמכן דמעה

שולחת חיבוק בחזרה..... גם עלי עבר לילה לא פשוט, בכיתי המון.... הלוואי שיהיה טוב יותר....

אכן הכאב רב שמחה שיש לנו אחת את השניה כדי לפרוק לקבל תמיכה ואוזן קשבת ולב גדוש בהבנה. תמשיכו להיות כל כך נהדרות ולהושיט כתף יד ואוזן. זה המון.

לומדת לחיות לצידו ולידו,יש ימים שזה בלתי אפשרי,כל נשימה דוקרת,כל זכרון שורף,כל ילד שאני רואה בגיל שלו עכשיו,צובט לי בלב חזק,