בובה היקרה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בובה היקרה והאהובה, תודה לך על המחשבה עלי ותודה לך על דברייך.. אפשר לחיות אחרי התופת שעברתי? אך אף אחד כאן עדיין לא באמת יודע מה כוללת התופת הזו, מה שאומר שאת חושבת שאפשר לחיות אחרי כל תופת שהיא לא משנה מה? יש לי ספקות לגביי זה....צריך קודם כל לדעת איך ומה היה שם, כדי להעריך באמת...יש נשמות שכבר אוויר לא נותר להם בכלל יש כאלו מרוב כל המכות, במקומות המודעים כבר לא נותר דבר.. ואז חללים חללים..כואב לי שכתבת את זה מבלי לדעת.. אבל אני עדיין אוהבת אותך מה שלומך את? ציפור
ובכן.. נכון, לא יודעת מה כל אחת ואחד עברו מה התופת מכילה.. אבל מכירה לא מעט סיפורים קשים וזוועות עולם.. שיודעת שלמרות הקושי, הצליחו לצאת מזה ויש כאלה שעדיין שם, (כמוני) ומצליחות לראות קצת אור.. כותבת את זה מהמקום שלי, מהתופת הפרטית שאני עברתי ועדיין עוברת .. ובכל זאת, אני כאן.. בשארית כוחות אומנם אבל כאן.. ונכון, החיים שאחרי התופת הם לא אותם חיים.. אף פעם לא נוכל להחזיר אלינו את החיים שאחרי התופת צר לי אם זה נגע לך בנקודות רגישות כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון ומדוייק.. אני? יעבור מתישהו.. עדיין בשתיקה שלי.. תודה
מאז שקראתי אותך, אני מוצאת את עצמי בחוסר שקט מטורף.. אומנם, אולי באמת פגעתי בנקודה רגישה.. אולי גם לא ממש הצלחתי להבין אותך יותר מיידי.. אבל אני חושבת שיש מקום לכתוב זאת בצורה יותר מעודנת.. את פגיעה לדברים גמני יקרה. אתמול, היה לי קשה להכנס ולכתוב אך היה לי מאוד חשוב להגיב לכולן להראות שגמני מתייחסת אלייך, אל כולם.. גייסתי את שארית הכוחות שעוד נותרו וכתבתי .. התייחסתי לכל אחת.. אז קצת עשה לי רע בלב שכתבת את מה שכתבת.. כי אומנם אני באמת לא יודעת מה עברת אבל יכולה לתאר לעצמי עפ"י הדברים הקשים שאת כותבת שאכן את נמצאת במקום מאוד מאוד קשה עכשיו ואני כולי מבינה אותך.. "כואב לי שכתבת את זה מבלי לדעת.." חשבתי שאולי זה יכול לעודד קצת.. מסתבר שטעיתי.. הדברים לא נכתבו בכעס אלייך אלה במטרה שתביני גם אותי.. כפי שאני אותך.. סה"כ זהו פורום תמיכה הבנה.. עידוד.. וכו'.. בכל מקרה, שיהיה שבוע טוב.
בובה יקרה, אני מצטערת, לא התכוונתי לגרום לך להרגיש רע..באמת שלא. לפעמים אני פשוט כותבת, אומרת...בלי לחשוב איך זה מתקבל אצל הצד השני..והבעיה פה היא גם שאת קוראת ומתקבלת לזה גם שפה שלך, לא רק שלי..להפך, אני קראתי את התגובה שלי ולא נכתב דבר שם כדי להתריס או לגרום לך להרגיש רע, ממש לא! כתבתי לך "בובה אהובה"-באמת התכוונתי, שאת אהובה, בעיניי, לי..ובסוף שאני אוהבת אותך..אלו לא מילים שאני משתמשת בהם בפורום אם תשימי לב... פשוט לפעמים הדברים לא פשוטים לי.. ולפעמים אני צריכה שמישהו יגיע לתוך התופת שלי עמוק עמוק פנימה כדי שיגיד לי אם יש לי אפשרות או לא..לפעמים נדמה לי שהמצד רואים רק את הכוחות שלי, אבל אף אחד לא באמת יודע מה היה שם, ומה קרה במשך שנים רבות מדי...רבות מדי בהם נהפכתי מתינוקת שנולדה לנשמה שנמחקת עם הזמן, שכבר לא נותר בה דבר, ולא קיבלתי את ההכלה הזו בילדות כדי שמשהו יצליח לבנות בסיס, כדי שמשהו יוכל -להיות-, אז אני די במבוי סתום, כאילו צריכה להוליד את עצמי מחדש..כי כאילו מעולם לא ילדו אותי. אוף יש מילים שכבר לא צריך לומר ויש תחושות שמותירות אותי בחוסר אונים למול המילים שקצרות וקטנות כדי להביע את הכאב ולהסביר לך את הדברים בהגיון שאת תצליחי להבין אותו. ויש דברים שכבר לא נותר להם מילים.... ואולי כדי שאחדול.. ואני יודעת שאת לא באמת צריכה לדעת ולהבין, וכל אחת והתופת שלה... ואני מבינה אותך בובה יקרה, אני באמת מבינה... לפעמים זה חוסר ההגיון שמשתלט עלי ולפעמים זו הקטנה שלא יודעת איך לדבר ולהסביר ולהגיד שכאילו רוצה לקחת לך את הידיים ולקחת אותך לשם טוב טוב, אני נסחפת..אבל לפעמים כל כך רוצה שמי שנמצא מולי יתן לה ידיים ופשוט ילך איתה, כדי שהיא לא תרגיש לבד, ושהיא תרגיש שמישהו באמת באמת יודע, יודע ובלי הסברים שכבר לא יכולים להאמר ולהתחבר להגיון שאפשר להבין אותו. בובה, אני מצטערת על כל תחושה רעה שגרמתי לך באמת באמת שלא התכוונתי את יקרה באמת. שלך, ציפור
