ט' סליחה מראש..

ט' רציני- היום צף לי זיכרון ממשי. שכונה שיכון עמידר שכנים: חד-הוריות, צעירים ששוכרים דירה, או אנשים די מבוגרים. ובקומה הראשונה גרה: ז' אמיתית! עם ס'(שעד היום אני זוכרת את השם שלו) היא ואימי היו מיודדות באופן כלשהו.. אני זוכרת שהן הלכו פעם ביחד למרכז לקנות לי- אופניים? וגם שהן היו אומרות "שלום"ומדברות פה ושם.. והיא הייתה אוהבת אותי וכל הזמן שואלת "מה שלומך" ומחייכת אליי תמיד. ואחי ואני הילדים היחידים הקטנים בבניין הזה וכנראה שהצלחנו לעורר רגשות רכים-אימהיים גם באנשים הכי נוראיים. הז' מקומה ראשונה- אני זוכרת שהייתי יורדת למטה ולפתע הייתי שומעת אותה קוראת את השם שלי הייתי באה אליה היא הייתה מסמנת לי לבוא לחדר פנימי. ואז לנגד עיניי ממש (אני הייתי קטנה לא עשיתי את זה במודעות) היא הייתה מורידה..ט'- חלק תחתון ושולפת משם כסף ונותנת לי "לכי מותק תקני ממתקים במכולת" ואני הייתי לוקחת את הכסף והולכת וקונה ממתקים במכולת ומחכה עד הפעם הבאה שהיא תקרא לי שוב. וה-ס' (שגדלתי הבנתי בדיוק מיהו..) שהיה רואה אותי היה צובט לי בלחי כדוד ונותן לי כסף לקנות קרמבו אבל אני נשבעת שהוא בחיים לא נגע בי לרעה! הוא רק היה חביב אליי הוא בחיים לא עשה לי שום דבר. הוא באמת היה טוב אליי! יומאחד, אימי ראתה אותי עם קרמבו ושאלה אותי בצורה נוקבת ממי זה?אמרתי לה בתמימות " מארמונד" שאלה " ארמונד של..?"(חברה שלה) "לא, ארמונד של..." והיא מזה רתחה! והזהירה אותי לא לקחת קרמבו מ..ועשתה לי שיעור ב.. רק הכי בדיחה שהיא לא ידעה שהבת שלה הקטנה כבר מזמן לא תמימה והיא יודעת טוב מאוד מזה קרמבו תמים ומזה קרמבו לא תמים. ולא, כבר לא צריך ללמד אותה שום דבר.. (הגרוע מכל כבר קרה). אז.. הייתה בי קרימינליות מסויימת הייתי אומרת.כי היה בי סוג של מודעות, של הבנה של מה שנורמלי, מה שמותר לעומת מה שלא. ובכל זאת... עשיתי את מה שאסור... אז, כמחזיקת תעודת יושר מהמשטרה(אמיתי!!) רק לכן אני מגלה איזה עבר פלילי עשיר יש לי..

סמויה יקרה זכרון כואב תמימות של ילדה שכל כך קל לפתה וזו לא את... זו כל אחת מאיתנו... את לא הקרמינלית... את לא עשית דברים אסורים... את... זו שנפלה קורבן ... למי שידע את מי לפתות... הוא הקרמינל...הפושע... הורידי מעצמך את האשמה... איתך מחבקת אידה

על ההבנה, (חשבתי שתכעסי עליי שאני כותבת כאילה דברים.) מחבקת בחזרה.. סמויה

סמויה- את ענקית!!!!!!! גם בי הייתה קרימניליות רצינית.. גם אני הבנתי מה רע...לא יודעת אם ידעתי מה טוב כי אני לא בטוחה שהרבה טוב היה, אבל ידעתי מה לא טוב. ידעתי גם שזה קורה רק לי...את יודעת, הכוונה היא שהסתכלתי על הילדות בגן וידעתי היטב, ידעתי שהן לא עוברות את מה שאני עוברת. י יום אחד צרוב לי מאוד בזכרון בגן, ואני יודעת שלעולם לא אשכח את היום הזה ואת הידיעה הכ"כ מוחלטת שנפלה עלי. אני גם יודעת שהסתרתי שכבר לא ביקשו ממני, מניחה שזה שילוב של כמה דברים ביחד, לא היה אף אחד שבעצם ידרבן לספר ממקום טוב ומבין ומכיל ומחבק..וגם היה לי נורא קשה המחשבה שישאלו ויחקרו מה אגיד ובלה בלה בלה. אז אני נהגתי גם לעשות מניפולציות הייכן הייתי..מדברת איתך על גיל שש!!!!!! היום מזכירה לעצמי לא לכעוס ולהלקאות את עצמי על שלא רק שלא ספרתי, אלא גם נתתי יד לפשע, זה מעבר ליכולת שלי לתאר ולהסביר את מה שעבר לילדה הקטנה בראש.... בואי נפתח דיון רגע על טיפול, טוב? תספרי לי על הטיפולים שהיית בהם? האם היית אצל הרבה מטפלים בטיפולים ארוכי טווח? איך סמכת? האם סמכת? מה היה שם? האם היה שם משהו עוטף ומחבק באמת? בבקשה אני צריכה לשמוע משהו מבחוץ... האם סיימת את הטיפול? איך סיימת אותו? האם את בקשר עוד עם המטפלת? האם זה היה טיפול פרטי..? מקווה שלא הצפתי אותך עם השאלות.. שלך, ציפור

לא יודעת מה עבר עליי השבת.. הגוף שלי כאן אבל הנפש נודדת לשם.. למקומות שמזמן הדחקתי. ונזכרת בעוד ועוד ועוד דברים כמו בור בלי תחתית אז עשיתי פסק זמן- ש.ב עם הילד-ים של שיעורים, מקלחות, האכלה, השכבה וכל זה.. אני נושכת את השפתיים ומתאפקת. לא רוצה שזה יבוא על-חשבון הילדים. (וחץ מזה לנו הנשים יש כישרון לעשות כמה דברים יחד.) אז לאמא יש זמן גם לחטט בנפש ובמקביל גם לעשות את עבודות הבית,לטפל בילדים ו..גם חיבוקים ונישוקים.. וכל זה במקביל ל..העיקר שלא מרגישים... אני מצטערת על הט' שיהיה לכן המשך ערב נעים.. אידה היקרה, שחפונת, ציפור תודה שהייתן לידי בשיתוף הזה סמויה

רציתי להגיב לך בנפרד.. על הדברים העמוקים שאמרת שגם את הרגשת קרימינלית בגיל שש. זה מצחיק .. קרימינלית?? איכשהוא אני רואה את עצמי קרימנלית ואותך לא ולא משנה מה עשית בגיל שש. אבל קשה לי להשליך את התובנה הזאת על עצמי. זה משהו שצרוב עמוק בחוויה.. טיפול פסיכולוגי?? הייתי בסוג של..משהו פסיכולוגי אבל לא. מעולם לא הייתי בטיפול. אחריי צבא נסיתי פעם מישהי ועזבתי מהר מאוד.. לא הייתה כימיה. לא אהבתי את הטיפול. המשכתי הלאה.. אבל בשלב מסויים של החיים זה חיכה לי ו..הנה אני פה. ו..לא הצפת אותי בשאלות זה בסדר, מקווה שעזרתי לך להבין יותר ((((((((((((((((((ציפורי))))))))))))))))))))))) סמויה

כרגע לא מוצאת הרבה מילים להגיב... רק מבקשת ממך לא לשפוט את עצמך!!! בסה"כ הילדה הקטנה רצתה קרמבו!... והשכנה שלך מלמטה היא בסה"כ אישה כואבת עם עבר טראומטי גם היא הייתה ילדה שהתעללו בה...

כן, מאוד ייתכן שאותה שכנה עברה התעללות שהיא הייתה ילדה. בחוויה שלי אני זוכרת שהרגשתי כילדה שהיא אוהבת אותי לא נראה לי שהיא רצתה להזיק לי. זה מה שהיא ידעה לעשות הכוונה שלה הייתה לפנק אותי מתוך מה שהיא יודעת לעשות עוררתי בה רגשות גם בס' שלה! הוא אהב אותי. הוא מעולם לא הזיק לי למרות שהוא היה יכול בקלות. אני זוכרת שהייתה לה בת יפהפייה שלא בחזקתה שהייתה באה לבקר אותה שמה איך היא הייתה אוהבת אותי גם. אני לא אשכח לעולם איך פעם היא עזרה לי שאמא.. היא הלכה לדבר איתה עד היום אני לא שוכחת את השם שלה. אבל לכי תדעי לאן היו מתגלגלים הדברים? ובכן היה לי מזל שאחרי תקופה (אולי שנה?) הם עזבו את השכונה. יכול להיות שעם הזמן היה נגרם נזק בכ"ז מדובר ב.. זה לא בדיוק השפעה רצויה. אפילו מסוכנת. מזל.