טריגר או לא... אין לי נושא
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני אבודה בתוך עצמי הפסיכאטרית חושבת שאני משתנה לשנה לשנה ובכלל לדעתה עברתי שינוי לטובה בתקופות האחרונות הפסיכולוגית חושבת שבהחלט אני מתשנה משנה לשנה אבל כל שנה נראית גרועה יותר מהקודמת בעבר ברחתי למחלקה סגורה כדי לברוח מעצמי כדי שירסנו אותי פיזית נפשית כדי לא להיות אני היום אין לי לאן לברוח יותר אני מתגעגעת לסמים אני בחובות כספיים מטורפים מה שעושה לי לחשוב להבין שאולי בכל זאת זנות היא פיתרון אני רוצה למות כל כך למות ואני לא מבינה למה אני מחכה אני לא מאמינה שדברים ישתנו לטובה אני לא רוצה לקום לעוד בוקר שנראה כמו כל יום ויום בשנים האחרונות אני כבר לא יודעת מה עדיף להתעורר מבועתת בתוך הארון רועדות מפחד או להתעורר בכלום שיש בי עכשיו אני מקרה הצלחה למדתי לחיות עם כל השריטות שלי במקום להחלים מהם למדתי לחיות איתם אני עייפה אני רק רוצה להזריק מנה אחת לגן עדן...
אין לי הרבה מילים לזה.. אפשר..רק לתת לך פרח קטן שקטפתי בדרך? סמויה
ילדונת יקירתי פסיכיאטרים ופסיכולוגים ,,,,,,,,,,,,,,,המלחמה הבלתי פוסקת בינהם ובין ההשקפות שלהם נראות בדיוק כך , מה שצד אחד טוען השני בא וסותר אותו , השאלה -אייך את באמת מרגישה -אם יש שיפור או הדרדרות במצב -לדעתי זה משקף יותר את המצב האמיתי , כואב לשמוע שבגלל חובות את לוקחת בחשבון לחזור לזנות רק כדי לשלם אותם ,אין דרך אחרת ?יש לך לבטים מאוד קשים -מבינה אותך ומה עם לנצל כישורים אחרים שיש לך ?הלוואי שתחזיקי מעמד ולא תזריקי שום דבר -גם אם זה מרגיש לך גן עדן-האמת שזה גהינום גהינום שמשעבד אותך - שלוקח ממך כל חלקה טובה של שפיות -של חיות ,,,,,,,,את לא רואה את החיים ממטר וזה כואב חיבוק-חטולית
שלום לך ילדונת, אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות אם תרשי לי, האם יש מסגרת בה את מרגישה שאת מוכלת ועטופה? אני מרגישה ממך שהרבה מתחולל ומתוך ההרבה הזה את מחפשת את הבריחה, ויש כל מיני בריחות..כל אחת והכאבים שלה..בכל בריחה כזו אנו מאבדות כ"כ הרבה מעצמנו. האם שמעת על ארגון סלעית? האם אוכל לעניין אותך במשהו שיכול להיות לך ליותר מכתף תומכת, אולי אפילו חיבוק מכיל ובטוח, מחמם ופחות רוצה לברוח.. האם תרצי? אם תרצי יותר פרטים אולי נוכל לדבר בפרטי בדרך כלשהי כדי לא לחשוף פרטים כאן. מייל או כל דבר אחר את מוזמנת להציע..אם תרצי כמובן, אולי רק אפילו לשמוע כדי לקבל עוד אינדיקציה. בינתיים שולחת לך חיבוק, ציפור.
אני חוזרת לגמילה ביקשתי לחזור ולא ידתי אם יעיפו אותי מחדש לרשימת ההמתנה או יקבלו אותי קיבלו אותי אבל במקום לשמוח או להרגיש משהו... אני רק רוצה לדפוק לעצמי כדור בראש ויופי אני אחזור לשם ובעוד חודש אין לי אפילו דירה לחזור אליה כל פעם הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים אין ליכוח למציאות הזאת לחיים האלה אני לא רוצה כלום באמת כלום רק למות אני יודעת שאם אני אנסה להתאבד אני רק יהרוס לי את האפשרות לחזור עכשיו לשם אבל אין לי כוח וכדי שמישהו ישמע אני צריכה כל פעם להקצין אותי יותר אני רוצה למות אני רוצה למות אני רוצה למות אני רוצה למות
לאט לאט, אל תחשבי בעוד חודש.. תחשבי על עכשיו הנה, התקבלת לגמילה זה הישג ומשם, כל הישג קטן יוביל אותך לאחר אל תתייאשי אל תותרי את לא צריכה להקצין- שומעים אותך היטב ומה שאת לא יודעת ששומעים זה- שאת (לא!) רוצה למות את דווקא כן רוצה לחיות! את פשוט לא יודעת איך להתחיל ומאיפה? אז קודם כל גמילה ובעוד חודש- זה המון זמן.. מקווה בשביך שהכל יסתדר.. סמויה
שמחה שאת חוזרת ביום ראשון לגמילה יודעת שיהיה לך קשה אולי גם בגלל שאת יודעת שיהיה קשה את מרגישה שבא לך למות יש לך אפשרות לברר במרכז הגמילה אם יש אופציות בשבילך לתום התקופה או שהם בכלל לא קשורים לענין ? ומה עם חזרה הביתה ? יש אופציה כזו ? שולחת חיבוק
18 ימי ניקיון ונפלתי :(
18 יום זה המון!!! זה הישג עצום! מותר ליפול... זה לא סוף העולם.... כי אחרי כל נפילה אפשר לקום ולהמשיך הלאה!... חשוב רק לא לשכוח את זה! בעיניי, את לוחמת, ואת נלחמת בגבורה!!! על עצמך, על החיים שלך! יודעת כמה קשה לך.... ומעריכה אותך על המאמצים שאת עושה לאורך כל החיים שלך... אוהבת אותך המון (באמת!) מחבקת בחום ואיתך בכל לבי אם אני יכולה לעזור במשהו רק תגידי.... את יודעת איפה למצוא אותי.... שחף
