לכולכן המקסימות

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

25/04/2010 | 19:31 | מאת: ציפור נפשי

סמויה יקרה- תודה על המילים המבינות, תודה על ההקשבה ועל ההכלה.. אני באמת צריכה סולם אנושי, מורכב מכל כך הרבה ידיים..ואני כל כך עייפה ומותשת, זה נכון...האוכל לטפס במעלה הסולם? את שואלת..ואני לא יודעת, מה שכן-את לא יודעת שאני חייבת, אני באמת חייבת..רק שאני עייפה.. חטולית ושחף היקרות- תודה על ההצטרפות לסמויה, מרגיש פחות לבד, הרצון לבנות לי סולם....רק שלא אאכזב אתכן. רות היקרה והאהובה- זה נכון מה שאת אומרת..כל יום הוא מלחמה חדשה, כל יום הוא יום חדש...תמיד אמרתי שכל יום אני קמתי והמצאתי את עצמי מחדש, כל השנים...והיום, היום אין לי מהייכן להמציא, ואין לי כוחות..והתהום שקוראת י, הדבר היחידי שעוד משאיר אותי זה עצם הידיעה שהיא אינסופית...אינסופית ולא נגמרת באמת. חופית היקרה!!!!- אם היית יודעת כמה תקווה הייתה בי, כמה תקווה וכמה אמונה.. תקווה ואמונה היו האוכל והמים שלי, אלו הם הדברים בזכותם אני חיה היום לאחר גיהנום של שנים שלא באמת נגמר מעולם..והכל מסובך והכל רעוע והכל מפחיד מדי ולבד מדי.. ואני עדיין כאן..בגיל ארבע בלילה, לאחר הכאב הרגיל שתמיד הכאיב..ששתיק והיה מדומה לנצח, דמיינתי לעצמי מקום אחר..מקום אחר, בזמן שהזמן נראה נצח, מרגיש כנצח שלא מתכוון להסתיים בקרוב, קייותי, גיליתי את התקווה וציוץ של ציפור שצייצה והייתי בטוחה שהיא איתי, בצד שלי...אני זוכרת, בגיל ארבע..היא באה עבורי, כדי להזכיר לי שיש דרך יציאה..שיום אחד, שיום אחד אוכל לצאת..שזה לא לתמיד...רק שזה היה יותר מדי, וגם שיצאתי זה המשיך..ואף אחד לא ראה, וכולם אטמו ליבם ועינייהם למולי, כי ההיה קשה מדי לראות להודות ולהבין את הפער העצום.. אבל אותה ציפור זכורה לי..אותה ציפור שבאה כדי להגיד לי שזה לא לתמיד, שאסור לי לאבד צלם אנוש..כי רק בזכותה שהייתה אז התקווה בעצמה, רק בזכותה לא איבדתי צלם אנוש. תודה לכולכן על החיבוק שבמילותיכן, אני אוהבת אתכן ואתן בליבי, ציפורי נפשי

25/04/2010 | 22:06 | מאת: בובה על במה

לא הייתי כאן כשכתבת אתמל אבל אני רואה שאת לא לבד וזה עושה טוב בלב איתך

26/04/2010 | 00:11 | מאת: סמויה

וממשיכים להחזיק לך ידיים עד שתצליחי לטפס למעלה בסולם איתך, עדיין סמויה

26/04/2010 | 10:46 | מאת: חטולית

אני מאמינה שתוכלי גם תוכלי לטפס למעלה כולנו כאן עבורך תמיד את מרגישה את זה נכון ? עכשיו רק תכווני את עצמך -באמת -לספוג את כל החום והאהבה שכולנו שלחנו לך מכאן עד אלייך לליבה של ציפור הנפש העדינה והמתוקה שכולנו אוהבים -שלא מוותרים עליך בשום אופןןןןןן שרוצים שלא תאבדי את התקווה והאמונה ושתביני אם תוכלי -שכל מה שקרה בעבר ניתן לטיפול רק כדי שלא תאבדי צלם אנוש