עד שכבר שמחתי שהתחלתי להרגיש יותר טוב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היא הייתה חייבת להרוס את זה!!! אמא של הילדים שעבדתי איתם היא אישה קשה אבל איכשהו תמיד ניסיתי להתאלם להגיד לעצמי שאפשר לחיות עם זה קשה למצוא עבודה בשעות שמתאימות לי וגם היא שילמה טוב אבל השבוע היא עברה את כל הגבולות היום היא פשוט הביאה אותי לדמעות והבנתי שאני לא מסוגלת יותר להיפגע ממנה לספוג ולשתוק והתפטרתי ואמרתי לה שאני כל הזמן נפגעת ממנה והיא אמרה שזאת בעיה שלי שלדעתה היא הייתה איתי בסדר גמור ומאוד סובלנית אללקקקקקקקק בחיים שלי לא פגשתי בן אדם פחות סובלני ממנה מסכנים הילדים שלה כי הם תקועים איתה לכל החיים אח"כ המטפלת השנייה שלהם אמרה לי שגם למי שהייתה לפני היו בעיות איתה והיא עזבה היא החזיקה מעמד הרבה פחות זמן ממני ושכשהיא (זאת שדיברתי איתה) אמרה לאמהות בגן שהיא מתחילה לעבוד אצלה (הן מכירות אותה כי היא עשתה שם שירות לאומי) אמרו לה: "מה, את השתגעת?!" האמת שזה טיפונת הרגיע אותי כי ככה לפחות אני יכולה להיות רגועה שזה בטוח לא משהו שדפוק אצלי אבל עדיין אני פגועה ומתוסכלת ורע לי מרגישה די במצוקה רגשית בחיים שלי לא עזבתי עבודה בצורה כזאת מהיום למחר כי לא יכולתי לסבול יותר תמיד החזקתי מעמד עד סוף השנה גם אם היה קשה ואמא שלי גם כן... כתבתי לה בסמס בכמה מילים שנפגעתי והתפטרתי אז היא אפילו לא טרחה לשאול אותי מה קרה כתבה משהו כמו "טוב נו,זה עניין שלך" אין לי תירגום מדוייק מרוסית אבל הטון של זה היה לא מרוצה ומזלזל משהו
שחף... אני יודעת שלפעמים אנשים כ"כ אטומים, כאילו יש בינם לבין העולם קיר שחוסם, וזה יש התנגשות כזו. אני מבינה שנפגעת ממנה ושקשה לך עם זה, וכאילו גם עוד יותר קשה שהיא לא קלטה גם אחרי שאמרת לה, ההכחשה הזו.. אני שונאת לעמוד מול אנשים בהכשחות, זה מצב כ"כ רע עבורי, כ"כ קשה...בא לי לקחת את הידיים שלי ולנער אותם, שמשהו יצליל ליפול ולחדור שם...שמשהו יצליח להכנס לתוך האטימות והקרח הזה. אבל אי אפשר..ועדיין כל פעם מחדש נתקלת בזה ומופתעת, וכואבת..ולא מבינה ורוצה לתקן..רק שהיום אני מקבלת את זה יותר מהר, פשוט מניחה למחשבות, מאמינה שזהו כוחו של הרגל. ומה קורה עכשיו? האם תנסי למצוא עבודה חדשה תכף ומיד? או שתתני לעצמך חופש? אני יכולה לספר לך אם תרצי על מקרה גרוע ביותר שקרה לי עם משפחה לפני בערך חצי שנה...משהו שעשה לי המון וגם העמיד בפני את סימן השאלה האם להמשיך עם ילדים או לא.. חיבוק אמיתי , ציפור נפשי
שחפיתוששש -מתוקה שלי לגמרי מבינה אותך ולמען האמת את יותר מצודקת לפעמים אפשר לסבול אופי קשה של אנשים ולפעמים -כשזה עובר את כל הגבולות באמת עדיף לוותר אי אפשר לשנות אנשים או את האופי שלהם וחוצמזה , כבר שמעת עליה ביקורות שלא מחמיאות לה מה שאומר שוב -שאת צודקת ואת לא היית צריכה לפגוש את האשה הזו כדי לדעת שאת לא דפוקה , באמת , מספיק היה שתישאלי אותי ,,,,,,,,, מיד הייתי אומרת לך שאת הכי נורמלית - אפילו יותר ממני , ( ח-ח-ח-ח )לא צוחקת ממך , אל תעלבי אולי היית צריכה להיות המטפלת של האמא ולא של הילדים עם החום שלך והאהבה שאת מקרינה -היית בטוח ממיסה את הקושי שבה -הופכת אותה לרכה ומתוקה ולגבי אמא שלך , לא יודעת מה להגיד , היא רגילה לענות בצורה כזו ? אולי גם היא לא ידעה מה להגיד לך ? גם לה זה בא בהפתעה ,,,,,,,,,,,,,, חטולית
אני באמת מצטערת לשמוע זה קשה ופוגע... בטח מעורר הרבה חששות ואולי גם חרדות לגבי העתיד... בהקשר של עבודה אני מאמינה שהכל יסתדר אבל דבר אחד מאוד משמעותי קרה... את לא היית מוכנה להשאר במקום פוגע! הרגשת שנחצו גבולות! ואת לא נשארת במקום שפוגעים בך! !!! אני מאמינה שתמצאי מקום עבודה אפילו יותר טוב... כל הכבוד גאה בך אידה
תודה לכן על התמיכה אני בנתיים מתעוששת מרגישה יותר טוב האקס שלי יעזור לי עם הכסף עד שאמצע עבודה חדשה הוא אמר לי שלא אמהר, שלא אלחץ קצת חוששת להיכנס למשפחה חדשה מי יודע במי עוד אתקל לא נורא יהיה בסדר בנתיים מפקששת עם העישון מאז יום חמישי כלומר כל יום קונה לי סיגריה או שתיים אחרי שהמון זמן לא עישנתי (קרוב לשנה) פשוט נשברתי :(
