עייפה...דממה, רעש, הכל מתערבב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נמצאת בהשקטה כזו, כאילו כיביתי את עצמי... מרגישה כאבים חזקים מאוד בגוף..ככול שהזמן עובר וגם זה נהפך לעבר, לא? ועוד כמה ימים אספור איתכן שבועיים.. אתן הייתן הכתובת הראשונה המיידית שלי...ומיי היה מאמין, הרי זה קרה לי שכבר הייתי כאן..אני לא שואלת איך..הרי זה ברור..לשחזר פגיעה שקרתה חיים שלמים? ברור. אבל הפעם זה היה שונה..לא היה חלק מהתסריט שלי, עדיין רוצה להחזיר הכל אחורה... ובעיקר עייפה ומותשת..בגוך, בנפש..אני עייפה יש הצלה לציפור פצועה כמוני? ולא מהמקום הקורבני.. אלא מהמקום העייף...אני עייפה, פשוט כל כך עייפה מצליחה לקבל שניות קטנות של שקט ומיד מרגישה שוב את הרעש הגדול המגיע מתוך הדממה המחרישת אוזניים הזו. ושוב פעם הכאב ראש הבלתי פוסק הזה... שלכן, ציפור נפשי
ציפור יקרה את ממש כיבית את עצמך... הנסיבות המצערות גרמו לך הכאב הפיזי הנפשי העלבון אני יודעת...שיש הצלה ומענה יש תקווה צריך כוחות לאסוף את השברים לנסות לעלות לחבר גם אם אף פעם לא יחזור להיות כמו לפני זה כן! יכול להיות אחרת טוב יותר מחזקת אותך יודעת שזקוקה לאור בקצה המנהרה הוא נמצא שם צריך לראות לצעוד לקראתו איתך אידה
לפעמים צריך להאחז בכל נקודה כמעט ולהאמין שהיא האור, רק כדי להתקדם קצת מתוך המקום הרעוע.. אני ממש לא רוצה שיחזור להיות כמו לפני.. את יודעת אידה..מעולם לא היה לי טוב בחיים, כל החיים רצופים זוועות ופגיעות, המון מלחמה כדי להלחם נגד כל הסיכויים...ואני כאן, שהרשותי סמנתי המון "ווים", היום יש לי שק...מבחוץ נראית יותר מבסדר, וזו אני..שנלחמתי..היום עייפה, כאילו צריכה גלגל הצלה כל כך גדול....הדבר הקטן הזה שנראה כ"כ קטן לעומת חיים שלמים, פירק אותי לפני שבועיים...והנה..מחר עוד סופ"ש, נגיע ללילה ולא אוכל שלא להזכר....ובכלל, היום גם זוכרת..איך עוברים את הסופשבוע הזה? איך? גם סופשבוע שעבר היה לי כל כך קשה..כאילו מחזיר אותי לתחתית, לאימה הזו... תודה שאת איתי אני
נפאל / רחל שפירא ומספרים מעבר לשיירת ההרים המתקמרת בנפאל הרחוקה הרחוקה.. כלואה צפור הפלא שבאבן מפוסלת בנפאל הרחוקה הרחוקה צמאים פילי האבן ומנגד מבזבזת את מימיה מזרקה. וכשתעוף.. תעוף צפור האבן אל התכלת הזכה אז הפילים המפוסלים יוכלו סוף סוף לנוע ןלגמוע את מימי המזרקה. ומספרים אז יעלם הרשע ולא ישתלם הפשע בנפאל הרחוקה הרחוקה יגיע תור השפע וגם כל חסרי הישע לא ידעו עוד מצוקה... וכשתעוף צפור האבןלא תהיינה מלחמות המזימה והאימה יהיו רק זכרונות מן השנים העגומות. ומספרים עדיין לא ידוע אם מחר או עוד שבוע.. תעוף צפור האבן.. אך תמיד אישה יושבת ולוטשת מבטה... איתך, מחזיקה לך כנפיים, צדף
תודה תודה על הכנפיים שאת מחזיקה עבורי... ואולי יום אחד יעלם הרשע, אולי...ואולי כבר אפסיק לכאוב ולשלם על כל אותם פשעים, טעויות של אחרים..אולי יום אחד אוכל להניח ראשי מבלי לחשוש, מבלי לעמוד על המשמר, אולי יום אחד אוכל להניח ראשי ולא להתאכזב ולכאוב..אולי יום אחד צדף. ציפור נפשי
אני לא חושבת שאי פעם כל סוג של פגיעה או רמיסה או כל דבר אחר שעשו לך ופגעו בך היה בתסריט שלך , לאף אחד אין תסריט כזה מוכן מראש כתוב , עם הוראות הפעלה ,,,,,,,,,, יפתי-לצערי אי אפשר להחזיר שום זמן אחורה וברור שיש הצלה לציפור מיוחדת כמוך מה עם המטפלת שלך ? את עדיין הולכת אליה או שבאמת הפסקת טיפול ?
חטולית יקרה, טיפול זה דבר שכל כך קשה לי..... כאילו...כ"כ צריכה אך כ"כ קשה...אני כאילו מחפשת שם דמות, והיום אני יודעת שאולי אני צריכה להמנע מזה..אי אפשר לקנות אמא, ומשהו בי לא מוכן לקלוט את זה...כאילו אני לא מוותרת, לפעמים נדמה לי שמעולם לא וותרתי, שאם אוותר..אז אולי כבר לא אהיה, שאם אבין ואסכים עם זה שאין לי אמא ולעולם לא תהיה לי, אז כבר לא אוכל להיות... ואי אפשר להחזיר את הזמן אחורנית, ברור..אני יודעת.. ואין הוראות הפעלה, נכון... מה שלומך את?
