זזה הצידה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הראש שלי כמרקחה -לא מצליחה לעשות סדר במחשבות וברגשות שלי מרגיש לי שצריכה לזוז הצידה -לא יודעת אייך להסביר מרגישה כאלו שאני דוחפת אנשים למקומות שאולי לא מתאים להם להיות שם ,בגלל שרוצה מאוד לעזור ולתמוך , יתכן וגורמת לאנשים כאן להרגשה לא טובה -הדבר שהכי לא מעונינת לעשות , אולי גם אנשים בכלל נפגעים מהכתיבה שלי -מרגישה כאלו נדחפת , גם מרגישה שלא תמיד התגובות שלי נותנות מענה הולם להלך הרוח של מי שכותב/ת -או לא מבינה כראוי מה שכותבים ,,,,,,,,,,,,,, לא מחפשת צומי -ולא שום דבר אחד פשוט מרגישה שצריכה לזוז הצידה וזהו אז , נדבר כבר מתישהו,,,,,,,,,,,,,,,,,, שיהיה לכולם שבוע נפלא-מכל הלב חטולית
אני אמות מגעגועים... אני חושבת שאת תומכת בחסד עליון גם אם לעיתים את מתבלבלת מהכתוב , או לא מבינה או עונה משו אחר בטעות. יש פה דברים שקשים להבנה! זה לא בדיוק פשוט. ו..אנחנו לא תומכות מקצועיות! אנחנו פה מהלב ומהנשמה. ואני פעם אמרתי לך אם את זוכרת: "חטולה, יש לך יכולת נתינה מופלאה!" וזוכרת מה ענית לי: סיפרת לי שאת אמא מאמצת ושיש לך נכדים מאומצים את קולטת בכלל איזה לב ענקי יש לך???? נדחפת?! איך את יכולה בכלל לחשוב על עצמך כזה דבר? מעניין מה גרם לך לחשוב ככה אולי זה אני? הכתיבה שלי מעוררת ט', נראה לי. נראה לי אני זאת שצריכה לזוז עם כל העניינים כבדי המשקל שלי. מה הם צצו פתאום. ומה אני תינוקת שלא יולה להתמודד איתם? אבל אני כל- כך אוהבת לחלוק אותם איתך לשמוע את התשובות שלך להרגיש את החום שלך יש בנות שאני ממש לא מצפה שיתמכו בי בדברים כבדי משקל כאילה. כי אני רואה בהן קטנות. שלא ייכנסו לתסביכים ולטריגרים. זה לא הוגן. אבל את?? "מהגדולות יותר", וגדולה מהחיים - אני שותה את דברייך בצמא. כולנו כאן אני חושבת. לא, אני בטוחה. סמויה
מתוקה אני בטוחה שזה לא קשור לטריגר שלך מתארת לעצמי שזה משו שחטולה עוברת כרגע עם עצמה. ולא, את לא צריכה לזוז. לכולם קשה לפעמים.. יש ימים כאלה.. וכשאת רושמת טריגר בנושא ההודעה, האחריות היא על הקורא בלבד. כך שאני מניחה שאין לך שום קשר לעיניין הריחוק של חטולית. לאב יו
תרגעי ומהר. כן, אני מרשה לעצמי קצת להיות תקיפה .. (חברים, לא להיבהל..אידה, לא למחוק. חח ) תחזרי בך. מאיפה זה צץ פיתום וכי אני קוראת אותך וקוראת את עצמי. חשבתי שאני מרגישה ככה. מסתבר שלא לולי שלי. לולי לולי לולי.. וכי מאיפה זה בא עכשיו? את כל כך תומכת ואישית, יכולה לאמר לך, שאפילו אם אנחנו מדברות בפון, עושה לי טוב לקרא תגובות שלך אליי. אף הודעה כאן בפורום לא נשארת "יתומה" תמיד את מגיבה לכולםםםםםםםםםםםםםםם בצורה שאת יודעת. בצורה שאת מבינה לנכון.. אין לי מושג על מה את מדברת אבל לפעמים יש אי הבנה. . (כמו שקרא לי בפורום השני) ויודעת איך זה מרגיש אבל חליייק טולי שלי. ובכל זאת, מכבדת את הרצון להתרחק קצת. אבל תמיד תדעי שהמקום הזה הוא גם שלך..................... הבינות כפרוני נוני שלי?! יופי.. לאב יו דרלינגגגגגגגגגגגגגגגגגגג
לא רואה לנכון אף סיבה אחת ויחידה מי שנתן לי את הרצון והנכונות לפחות להשאר באיזור הפורום עד שאעשה צעד זאת את ומי שנותנת כח ואוזן קשבת מטו לבה זאת את ובהחלט מצטרף לדבריה של בובה
מה שאני יכולה לומר זה שברגע שחזרת הפורום התחיל להתאושש הוא היה כמעט מת לפני כן וכשבאת החיית אותו עם כל האהבה והנתינה שלך! משתתפות ותיקות חזרו משתתפות חדשות ותומי הצטרפו ונשארו אז... נראה לי שהרוב הגורף כאן בכלל לא מרגיש שאת נדחפת ומענה שבדיוק מתאים לכל אחד ואחת בכל רגע נתון אף אחד לא יכול לתת זה בלתי אפשרי את נותנת את מה שיש לך לתת וזה המון! ואם למישהו משהו לא יתאים - הוא לא יקח מקווה שאחרי שתקראי את התגובות של כולם ההרגשה שלך תשתפר שולחת חיבוק רך ונעים שחף
אני מקווה שכבר השתכנעת כמה את חשובה ויקרה כאן בפורום... את כל כך רוצה לעזור וכל כך משתדלת שכל אי הבנה או מילה לא ברורה או לא במקום מתפרש ככשלון ולא כך הם הדברים מותר לא להבין וגם לפספס ואם יש הערות לפעמים לא נוח ולא נעים צריך להתעלם אל תסיקי מסקנות מהירות את יקרה ותורמת המון מקווה לראותך כאן איתנו אידה
יקירתי... את מפריעה???? טוב עד שהתעוררתי מהשנ"צ כבר אמרו הכל גם לאמא חטולה מותר לפעמים להרגיש עייפות אולי איזו חוסר ביטחון ישן שהחליט להרים ראש זה לא פשוט לעשות מה שאת עושה כאן לפעמים גם התומך זקוק לתמיכה (בעצם.. תמיד ) כבר אמרתי - אוהבת אותך??? - תנוחי, תעשי חושבים, וכמו שאת אומרת לכלנו: כשתרגישי מוכנה - תשובי . ממתינות/ים בסבלנות ואהבה אין קץ
אז גם את מרגישה כאילו היא חצי אמא דאגנית ואכפתית ותמיד שם?
