אני כבר כמה זמן רוצה לכתוב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
וכל פעם מוצאת סיבה למה לא וכל מיני שמות בדויים לא תורמים להחלטה.. אבל אני צריכה מקום אז מנסה (כמה קשה לקחת מקום לפעמים) אני כל אבודה מול כל הדברים שקורים וכולם מדברים ומילים והחלטות ואני רק רוצה להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לצאת לעולם או לישון לנצח אני במן שלב כזה תקוע כל מיני מקומות זורקים אותי חלק מהמקומות לא רוצים אותי וחלק פשוט עולים הון תועפות ובכלל קיימות רק 3 מחלקות כאלה בארץ מה שמצמם את האפשרות שלי אני לא יודעת כמה מכן יודעות אז אני אנסה להסביר נכנסתי לאשפוז כדי להתנקות מהסם המחלקה פשוט עשתה לי רע ממש והחלטתי ללכת ולחכות לכפר גמילה בחוץ אחרי מליון פגישות ורשימות המתנה הוחלט שאני שייכת לתחלואה כפולה מה שאומר שאני שוב בין הכסאות כבר התרגלתי למקום ביניים הזה איכשהו תמיד אני מוצאת את עצמי שם... ועייף לי כל כך ואני כבר לא יודעת מה רוצה בכלל ואני נקייה כבר 8 ימים. בפעם הקודמת ביום ה 8 נפלתי (כלומר אחרי האשפוז) וגם היום הדבר היחיד שאני רוצה זה את הסם שלי הצורך לברוח בועט בי מכל מקום אני מפחדת ליפול אין לי כוח לעבור את הקריז הזה שוב ודיי כבר שיקבלו אותי באיזשהו מרכז כי נמאס לי ובמקביל אני זאת שכל פעם משנה את ההחלטה.. את החבר כבר לא ראיתי למעלה משבוע הוא נקי כבר חודשיים אבל המשפחה לא מסכימה לי להתראות איתו בכלל הם הפרידו אותי מכל החברים שהכרתי אני לא יודעת מה אני מנסה לכתוב אולי את הבדידות שלי אולי את הפחד שלי ואולי את הצורך הזה שכבר יגיע שינוי
ילדה שלי. המקום הוא גם שלך, יודעת כמה לפעמים לא נעים להכנס למקום כשיש חילוקי דיעות, אבל המקום שלך היה כאן ותמיד יהיה המקום שלך גם שמור אצלי בתוך הלב. יודעת איזה מלחמה יומיומית את עוברת כדי להתקיים לשמור על עוד יום נקי. אבל יש בך את הכוח להצליח "ואולי כבר את הצורך הזה שיגיע שינוי" את זה את רוצה ואת זה את תשיגי. מחבקת.
שעצם זה שאת רוצה וכבר מצליחה במידה מסויימת זה חצי הצלחה. והצורך שלך בשינוי. התנקות וטיפול נשמע חזק. ואני בטוח שכן תצליחי לקבל את מה שמגיע לך. אכן יש דברים שלא באים בקלות ליל מנוחה לנו
ילדונת יקרה הכל כל כך קשה ומורכס להפרד מהסם להשאר חשופה לפגוש רגשות שברחת מהן שמרי על עצמך אל תשארי לבד דברי ,שתפי הצמדי למי שיכול לעזור ושמרי על נקיון רק להיום ומחר....יום חדש איתך מחזיקה אצבעות אידה תפילת השלווה "אלי" תן בי את השלווה, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם. אומץ, לשנות את הדברים אשר ביכולתי. והתבונה, להבחין בין השניים. "אמן"
ברגע שאת נוגעת בסם בפעם הראשונה זה כמו ללחוץ למלאך המוות את היד.. חבל רק שאני מתחילה להבין את זה היום וכמה נמוך היה צריך לרדת בשביל להבין לפעמים אני לא באמת קולטת מה היה השנים האחרונות מחוקות לי הכל סבב סביב סחר ושימוש מכרתי את עצמי כל יום מחדש בשביל שורה מזדיינת... איש לא פגע בי כמו שאני פגעתי בעצמי וזה מקום שכל כך קשה להודות בו...
קודם כל כל הכבוד! על הנחישות על הדביקות במטרה על כך שגם כשאת נופלת את קמה בחזרה על הרגליים למרות כל הקושי שבכך אני מאמינה בכך שאת יכולה להצליח בכל מה שתרצי! מבינה כמה קשה המצב הזה של כל פעם למצוא את עצמך בין הכיסאות בעיקר כי אין מסגרת מטפלת שעוזרת ותומכת כמו שצריך מאחלת לך שימצא לך מקום הכי מהר שאפשר! והשינוי - הוא כבר אצל את כבר צועדת לקראתו במחשבות, ברגשות... איתך שחף
