אווף

כואב לי בנשמה כזה אני מרגישה כל כך עצוב כל כך הרבה טראומות, אימה..וכבר אמרתי לכם, ספרתי לכם על השחור..והכאב והבלה בלה בלה אבל מה עושים עם חסר כזה? עם ידיעה שאין לי אמא ולעולם לא תהיה לי אמא שלי מכרה אותי לתופת, ל-אימה אם מישהו היה יכול לאמץ אותי, באמת אבל.. אני מותשת כל כך עייפה מלרצות ולקוות, ולהבין...בעיקר להבין שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם, שהכי חסר לי... אמא מרגישה כל כך חנוק בנשמה לילה טוב לכל הישנים....ולכל ציפורי הלילה ציפור נפשי

הלוואי באמת שיכולתי לעשות משו כדי להוציא אותך מהתופת.. ליל מנוחה גמלך..

והעייפות לא כל כך מאפשרת לי לחשוב או למצוא את המילים שהייתי רוצה לומר לך נראה לי שכבר מספיק מאוחר כדי שיהיה אפשר לסיים את היום ולפרוש לישון ומחר יבוא יום חדש ואיתו תקווה חדשה להרגשה יותר טובה מה את אומרת? הלילה תמיד מעיר את כל השדים ומעצים את הכאב אז עדיף לדלג עליו בשינה ובבוקר יהיה שמש, שמים כחולים רק המבט החוצה מעבר לחלון כבר יעורר את החיוך :) לילה טוב שחף

אמא מילה קצרה תקוות גדולות...ציפיות... חסך עצום בלעדיה... כאב...ועצב.. געגועים ציפור יקרה האם הכרת אותה? האם יש זכרונות טובים? האם היא קיימת בתוכך? מחבקת אידה

אידה יקרה, אני לא יודעת מה זה זכרונות טובים ממנה, זוכרת שהיא אהבה אותי משום שהיא כל הזמן החזיקה אותי, אך היא מכרה אותי לתופת, כפי שכתבתי, פשוט ככה, מכרה אותי. אמא נורמלית היא מעולם לא הייתה, היום היא לא רואה אותי ממטר..היא חולת נפש, אני יכולה לספר לה שהוא הרס לי את החיים ,שהיא הרסה אותם..שהוא השמיד אותי, ועוד המון דברים...והיא צוחקת לי בפנים, היא חולה קשה מאוד. ומה איתי? אני שנשארתי לבד לגמריי בעולם ומהתהלכת כבר ככה שנים, את יודעת, היום אני מרגישה שלמי שאין הורים אין זכות קיום. למי אני שייכת, לאן אני שייכת, האם אני בכלל שייכת? מגיע לי מקום? יש לי מקום? איך יהיה לי מקום בכלל ששני האנשים שהולידו אותי הרסו לי את החיים כל אחד במו ידיו ובצורה שונה? ואם מישהו היה יודע שזו ה-תרופה שלי....שמישהו יקח אותי תחת חסותו..אישה כמובן, שתהווה עבורי אמא. טוב, זה נשמע רחמים עצמיים... מאחלת לך ולכולם סופשבוע נעים... ציפור נפשי

איך מרגישה היום? אם יש משהו שאני יכולה לעזור, אני כאן. את לא לבד יקירה..