יום חדש..?

תודה לכן על התמיכה, אידה...לצערי באמת הייתי ערה עד מאוחר מאוד, אך לא כמו כל לילה, הפעם הצלחתי להרדם קצת יותר מוקדם. חטולית...תודה על משב הרוח הנעים המגיע מכיוונך ומכיוון אידה, ובאמת מכולן. היום יום חדש, מדהים שיש את האופציה הזו ליום חדש כל יום מחדש, מאז ומעולם נאחזתי בזה...יום חדש יכול להוליד כ"כ הרבה דברים חדשים ותקוות ואמונה... האמת קצת עצוב לי שלא אוכל לבוא מחר לקבוצה, ימיי רביעי זו בעיה אצלי וכמה שאני ניסיתי, לא אוכל להגיע, וזה גם לא משהו שיכול להשתנות. האם מישהי מגיעה לקבוצה מחר מכאן? אולי יש עוד יום שנוח לכן? :) יודעת שאין לי אפילו את האופציה לעלות זאת בקבוצה משום שגם לא אהיה אז באיזו זכות אני יכולה לבקש.. מה שלומך חטולית? איך את? אידה..כמה נשים מתוכננות להגיע מחר? וכמה נשים צריכות להיות בקבוצה לדעתך? מאחלת לכן יום נעים, קל, אמשיך בעיסוקיי.... שלכן, ציפור נפשי.

ציפור יקרה אני אתן פרטים רק באופן כללי , כי למרות שאני מפרסמת כאן , אני שומרת על סודיות מוחלטת! עדיין אין לי מספר, אבל אני אהיה שם... אשתדל להפחית את הקושי והחרדה של ההתחלה. אז מחכה לאישורי הגעה... אידה

מרגישה שמאוד קשה לך -כאלו יורדות לך דמעות יש לך את הכתף שלי להניח ראש , ולבכות ,או סתםםםםםם לנוח , לא להרגיש נלחמת -לבד כואבת -לבד בוכה-לבד נחנקת-לבד ובכלל-לבד כמובן אם עוזר לך ונוח לך חבל לי נורא שלא מסתדר לך -מחר,,,,,,,,, מזמנים עברו -שמעתי רק דברים טובים על המפגשים מקווה מאוד בשבילך וגם בשביל דמעונת שתימצא פשרה כזו או אחרת ותוכלנה שתיכן להצטרף לקבוצה אצלי - בסדר חומד אין חדש החיים מתחילים לחזור למסלול שלהם הנכד שלי יהיה אצלי כל הסופ"ש -איזה כייף לי כי ההורים שלו טסים לחו"ל וכן , איזו פריבילגיה יש לנו שכל יום -יש גם מחר והמחר צופן בחובו,,,,,,,,,,,,,,,,,, חיבוק גדול מתוקה חטולית

חטולית יקרה, תודה לך על החיבוק העוטף, הצלחתי להרגיש אתו בין כל הכאב הייאוש והעייפות...בעיקר העייפות. את מגיעה לקבוצה מחר? וליז היקרה- ברור שהרגשתי שהחזקתן לי אצבעות, הרגשתי את ההכלה שלכן עוד לפני שבכלל כתבתי כאן, מאוד קשה לי לבקש ומאוד קשה לי "לדפוק בדלת"-באופן סימבולי כמובן, משום שתמיד יש לי את הפחד לקבל סירוב או שלא "יפתחו" לי..את מבינה? ועצם הבקשה נבעה ממקום מאוד בטוח שלי שקיימת פה הכלה עבורי. אני אספר לכן, שאין אנשים בארץ הזו שהצליחו להכיל את הסיפור שלי באמת....אני אומרת בארץ הזו, כי יש לי תקווה שאולי במקום אחר בעולם כן היה אפשר להכיל..אולי בעצם אנשים פה בארץ ישראל לא רגילים לדברים כאלו, וטוב שכך, זה מובן לחלוטין, אם כי מלמד על יכולת הכלה מאוד מינימלית, וכמובן שזה בסדר ואני צריכה לקבל זאת, אך זה לרוב מאוד מתסכל ומשאיר אותי לבד. אני מדברת על אנשים בכללי, על בני אדם, וכן על מקומות טיפוליים וכדומה...שלא הצליחו להכיל אותי ואת מה שהבאתי...את מה שאני מביאה, בעצם את עצמי, את מה שבעצם כלול ב"ציפור נפשי". וכן, זה חוויה לא קלה של דחייה, הפעם דחייה ממקום אחר, אל דחייה, עדיין להרגיש גדולה מדי, כבדה מדי..וזה לא קל לי, כמובן שזה מחזיר אותי לקשר השתיקה, לכל הפלסטרים ששמתי לעצמי על הפה עוד מילדות, והרי בצדק, הייתי חכמה, ידעתי היטב שזו הדרך היחידה..ורק אני זו שגם שמתי לעצמי פלסטרים על הפצעים האחרים שלי, המדממים, הכואבים, אלו שאף אחד לא באמת יכל להכיל ועל כן סבב את הראש. מקווה שלא בלבלתי יותר מדי אתכן, מקווה שהייתי ברורה והצלחתי להסביר בבהירות את פשר הקשר..איכשהו... צהריים טובים מאחלת לכן בנות יקרות, אני

מבינה שאת מתמודדת עם משהו גדול,החזקתי לך אצבעות לאחר שראיתי את ההודעה - בטח הרגשת.. לא??? מאחלת שבאמת תגיעי אל המנוחה והנחלה והנה לך אישה מדהימה שיר שכתבתי פעם - שיר הלל לך - אישה להיות אישה להיות סופה, להיות עין הסערה, להיות רוח של מאתיים קשר והיבשה. להיות החיה המבועתת הנסה אל ההרים בשארית כוחה והחיה שקפאה במקומה בעיניים פקוחות מפוקחות בוהות אל הלא נודע להיות השוטר שמזהיר, מרחיק, ומתריע. לאסוף קרשים לנעוץ מסמרים, להיות חוף מבטחים. להיות ההוריקן בכבודה ובעצמה וכל מה שהיא אוספת עימה על כוחותיה-הנולדים המתעצמים, הדועכים, וחוזר חלילה... להיות כל אלו יחד להיות – אישה. המון כח לך ציפור נפשי וחיבוק - ליז

נגעתן בליבי, ריגשתן אותי.. חטולית אהובה, הצלחת להרגיש את דמעותיי, אבל אספר לך סוג-דמעותיי לא באמת יורדות, אני שנים לא בוכה, אני שנים לא מצליחהל לבכות..תמיד הדמעות מגיעות לעיניים אשר מתמלאות בהן ואיכשהו מתמוגגות פנימה..כמובן הגוש בגרון שאין להתעלם ממנו. בכי מבחינתי זה סוג של אימה שאי אפשר להסביר אותה, אני עברתי אימה עם הבכי, במקום של הבכי, השתתקתי ושנים אני לא באמת בוכה.. ליזוש יקרה, תודה על השיר היפייפה, מדהים..את מוכשרת, האם את עדיין כותבת? דעי לך שאני מצאתי נחמה בכתיבה, מאז שאני זוכרת את עצמי, והאמיני לי שאני זוכרת את עצמי עוד מינקות....לצערי, לשמחתי, לא ברור, אפשר לפתוח על זה דיון מרובה שעות (אם לא ימים), אבל זה המצב ותמיד היה כך. לצערי נשים נפלאות, נבצר ממני להגיע, הלוואי והייתי יכולה להגיע... בכלל, אני חושבת שזה יהיה נפלא לערוך פגישת פורום, לא? מה אתן חושבות? כמובן שמלבד היום שהוא בעייתי מאוד עבורי ואין ביכולתי להגיע ביום הזה, המיקום די רחוק....אני גרה באיזור השרון... אבל ברור לי שכן הייתי מגיעה לולא היום.. תודה לכולכן, כולל אידה המקסימה אשר מורגשת בתגובותייך, אידה....את המון, ועצם זה שאת תהיי זה המון, בלי קשר למי כן יהיה ולמי לא יהיה. ואת מקלה במילותייך העוטפות. חיבוק גדול לכולכן, באמת קשה לי, אבל אני משתדלת עד כמה שאפשר.. שלכן ציפור הנפש