לכלם, אנשים נשים ניפלאים/ות באהבה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אתמול ראיתי את התוכנית על השבויים שלנו(לא הסדרה, על אלו שבאמת היו שם). בספרה "טראומה והחלמה" ג'ודית לואיס הרמן- מדברת על ההגבלה בין נפגעי תקיפה מינית לנפגעי הלם קרב וטראומת השבי. חוויות הניתוק, הבושה, איבוד הכבוד העצמי, התלות בפוגע שחיי הנפגע בידיו, החברה שלא מקבלת את חוסר התיפקוד ברגעי הארוע או את תופעות הלוואי וחוסר היכולת להמשיך הלאה... למה אני מספרת את זה? בתוכנית אתמול אמר אחד השבויים: היום אני מסתכל על השבי כ"חוויה" חוויה קשה, חוויה כואבת, אבל חוויה. ואני שרדתי אותה. אני כאן, אני חי ומתפקד, אז אני לא ישן טוב בלילות - אבל אני מכיר בעוצמות שלי. אני עברתי את כל זה. תגידו לי אתם: כמה אנשים באמת יודעים מאיזה חומרים הם עשויים ואלו עוצמות יש להם??? אתם לא חושבים/ות שה מדהים שאנחנו כאן, יכולים/ות לתמוך האחד בשניה. שבת שלום יקרים ויקרות - אוהבת - ליז
התוכנית אתמול היתה קשה. ורציתי ועדיין רוצה לצעוק למדינה המפגרת שלנו אויי להם אם הם יעשו ככה לגלעד שליט לכשיחזור. אלק "בית הבראה" חשבתי שעושים את זה רק בסידרה "חטופים" והייתי מזועזעת. לא משנה. סתם עצבנית קצת על כל מה שקורה כאן. שבת שלום
אפשר חיבוק ונשיקה:-) געגתי אליך
