אתמול אחרי העבודה "טריגר"

הלכתי לנמל ליד הבית שנפגעתי בו אני בזמן האחרון שאני רוצה לפגוע בעצמי אני הולכת להרגע לראות את הים אתמול הלכתי לכיוון הנמל ואז ראיתי את גיסתי היא דיברה עם מישהו היינו על אותה מדרכה היא הסתכלה עלי ולא אמרה כלום כאילו שתי זרות והייא היתה חברה טובה שלי אני הכרתי בינהם הרגשתי אייך הבטן שלי מתהפכת הלכתי כמו סהרורית הסתכלתי על הגלים שמתנפצים ורציתי להתנפץ גם

גלגלושששש באמת כואב כשמכירים ומתעלמים ממך בצורה כזו בוטה אי אפשר לצפות מאנשים להיות מה שהם אינם או לתת מה שאינם מעונינים לתת גם זה יעבור תחשבי אייך את ממשיכה את החיים שלך מכאן והלאה ,,,,,,,,,,,,,, שולחת חיבוק עוטף חטולית

ממני ואפילו לא אומרים שלום זה כאילו מחקו אותי ואז אני רוצה לפגוע יותר בעצמי כי אז אני נעלמת אני לא נמצאת וזאת הדרך שלי להרגיש אני יודעת שמחקו אותי שם כי אני פתחתי את כל התיבת פנדורה הזאת והראתי להם את האמת בפרצוף והמחיר הוא כבד מאוד על האמת הזאת

גל יקרה מצטערת... עצוב וכואב... אל תתני לכך להשתלט... תהני מהכלים...מהים שאת כל כך אוהבת אל תתני לשום דבר לקלקל... למרות שזה קשה וכואב מחזקת אותך אידה

המפלט שלי בים קבורים כל הסודות שלי,הוא מקור לשאוב כח אבל לפעמים הוא מקור להבלע בתוכו לתת לגלים להטביע אותי שאני מגיעה לשם לאיזור אני מתנתקת למרות שהאיזור הזה הוא פצע מדמם אבל שהיא מתעלמת ממני הניתוק לא עוזר זה נכנס פנימה כמו סכין מה כבר עשיתי למה המחיקה הזאת להפך בזה שסיפרתי עליו פתחתי לה את העינים היא בחרה לעצום אותם ולמחוק אותי