מ... מה אומרים אחרי כל כך הרבה זמן

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/03/2010 | 20:51 | מאת: ליז

מצד אחד מתגעגת ומצד שני מעט נרתעת - עשיתי תהליך גדול, וחשוב שאהיה כאן לתמוך. אך כנראה לא מספיק גדול שארגיש לגמרי שלמה עם עצמי ומוגנת מפני טריגרים - אז רק רוצה בנתיים לחזק את כלכן/ם ולעודד- הסתכלו פנימה, זהו את האדם הניפלא שנועדתם להיות ותנו לא לנהל את חייכם - זיכרו שאותה דמות פגוע אינה מי שאתן/ם באמת , כרגע היא מעפילה על הכל, אבל בסבלנות ובמאמץ וכמובן הרבה אומץ ניתן להזיז אותה הצידה לגרום לה להיות בצל ולאפשר לאדם האוטנטי שאתן/ם לזהור. בברכת אהבה, אומץ, ותקווה - ליז

10/03/2010 | 22:45 | מאת: שחף

כמה שהתגעגעתי אליך!!!!!!!! בדיוק אתמול נזכרנו כאן באותם הימים בהם היינו כאן ביחד והצמחנו שירשורים ארוכים ובכלל אני נזכרת בך המון את מאוד חסרה כאן!!! תודה לך על הברכות החמות! ומה שלומך? מה את עושה בימים אלה? איך החיים? איך הבריאות? לילה טוב שיהיה לך בנתיים וחלומות מפנקים... :)

10/03/2010 | 23:39 | מאת: חטולית

את יודעת , חלק מההתמודדות עם הטריגרים היא להתמודד איתם כשהם צצים , כמו שאת אומרת , באומץ ובתקווה ! אם עדיין לא הגעת לשם , את יודעת , אנחנו כאן תמיד לפחות הצוות הישן שאת מכירה , אבל ישנם גם חדשים שאולי יוכלו להנות גם מהנסיון העשיר שלך , מהעצות הנהדרות שלך , ובכלל מהחוכמה שלך ,בהחלט מאוד יכול לעזור לאנשים לשמוע ממי שכבר עברה וחוותה את השלבים האלה שכבר עברת , את לא חושבת ? אבל אם את עדיין לא מוכנה , את יודעת ,כל דבר בזמן שלו בכל אופן שמחה שלא שכחת אותנו ומקווה מאוד בכל ליבי שתיכנסי אלינו בחזרה בהקדם האפשרי , כמו שאומרת שחפיתוש את חסרה כאן המוןןןןןן מתגעגעת המונים- חטולית

11/03/2010 | 00:22 | מאת:

מה אומרים? שהתגעגענו באמת וכמה טוב לראותך!!! ילדה גיבורה ואמיצה ... אין ספק שעברת תהליך...היינו עדים לכך... ואפשר לקרוא זאת גם במילותייך היום... כמובן שנשמח עוד לראותך כאן...את רואה ..את חסרה לכולם... אבל זה תלוי רק בך....במה שנכון ומתאים לך עדכונים ומה שלומך? אנחנו ... את יודעת... כאן בשבילך א

11/03/2010 | 00:56 | מאת: בובה על במה

איזה כיף לראותותך שוב כאן. באמת.. תהיתי לעצמי מה איתך.. אני שמחה שחזרת וכמובן, בקצב שלך.. את כבר יודעת את זה, נכון בוביק? אז, ברוכה השווה.

11/03/2010 | 14:12 | מאת: ליז

ובכן, עבר באמת המון זמן, בנתיים אבי נפטר - זוכרות כמה היה קשה? אז זהו-לפני חודשיים לקח אותו הבורא. אחרי שנים של סבל לו ולסביבה נפרדנו ממנו בהשלמה. החלל הזה שנפער עם מותו איפשר לדברים שנדחקו הצידה לצוף ואחרי הפסקה ארוכה חזרתי לטיפול. לא להאמין כמה דברים עוד חיכו לי. ושהעוצמה שלהם כה חזקה - ושוב הייתי ממש שם, חווה את הרגע - אבל הפעם ממבט ישיר ולא כצופה. אני יוצרת, לומדת מטפלת, וממשיכה להדהים את עצמי על היכולות האלו שרחשתי בשנות השיקום - לחוש, לקבל, להאמין בעצמי, ועוד. תודה חטולית, שחף, בובה, ואידה - בהצלחה לדמעה , גל, ולכל החדשים/ות - לא לוותר, זה משתלם.

13/03/2010 | 21:04 | מאת: שחף

שאת חייה חיים מלאים ועשירים מפיקה מהם את המיטב ונהנית מכל מה שהם יכולים להציע בטח שאני זוכרת כמה קשה היה לך עם אבייך וכמה משקעים כואבים מהעבר העלה בך הטיפול בו יכולה להבין גם את ההשלמה עם מותו וגם את החלל שנפער שני דברים שנשמעים מנוגדים אך בהחלט יכולים להתקיים בו זמנית מברכת אותך על החזרה לטיפול מאמינה שזה יתרום לך המון! חזרת לאותו מטפל שהיית אצלו בעבר? או שאולי בחרת בגישה טיפולית שונה? אני זוכרת שבזמנו שקלת טיפול במגע בטוח... מאחלת לך שבוע מלא שמחה וחיות :) שחף