איך פותחים הכל שוב? האם זה ישנה משהו?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפני כ3 שנים הצטרפתי לאחד הפורומים ולאחר זמן מה גם נפגשתי כמה פעמים עם מטפלת עד שהחלטתי שאני לא חושב על זה יותר ולא מדבר זה עזר לתקופה של שנתיים בערך ועכשיו דברים צפים לי שוב ראם בחלומות בלילה או ביום יום זה אוכל אותי וגם אם יש עם מי לדבר אי אפשר להעמיס יותר מדי על בנאדם אחד המחשבות האלה רק מחזירות אותי אחורה לתקופפות שהייתי רוצה שרכב יפגע בי כשאני עובר את הכביש אני לא רוצה ללכת להיפגש יותר פרונטלית עם מטפלת אני רוצה מטפלת שתתמוך בי כאן על גבי הרשת יעזור לי מאוד לתסכול
בוקר טוב לך תומי אייך פותחים הכל שוב ? האם זה ישנה משהו ? אז כן , בהחלט זה ישנה , מפני שתוכל להוציא את הכאב החוצה , וככל שמדברים את הכאב , הוא הולך ופוחת , מה היתה הסיבה שבגללה החלטת שאתה מפסיק לדבר עם מטפלת ?שיטת ההדחקה מביאה בדיוק את הבנדם למקום שאליו הגעת , חלומות וסיוטים , חוסר מנוחה ביום ובלילה , וברור שאי אפשר להעמיס על בנדם אחד במיוחד אם הוא לא מטפל שעוסק בענין ויכול לתת לך את התמיכה הנפשית שלה אתה זקוק כל כך ,אני מאוד מקווה שכן תוכל לקבל כל ייעוץ שיהיה רק שלא תחזור למקום שתרצה להיפגע , זה באמת עלול להיות קטלני ובלתי ניתן לחזור לאחור , תוכל אולי לומר , רק אם נוח לך מדוע אתה לא מעונין בשיחות פרונטליות עם מטפלת ? אתה לא חייב אם זה גורם לך להרגיש רעעעע ,ודבר אחרון לא נראה לי שזה אפשרי לקבל כאן טיפול על הרשת כמו בשיחות אשיות מה שכן תוכל לקבל תמיכה כללית ממנהלת הפורום ומכל מי שנכנס ומשתתף בפורום , בכל אופן ברוך הבא לפורום ,ותנסה להשתלב כאן עם כולם , אם תרצה לשתף מה טוב אם לא גם טוב , מה שתחליט ואני מכאן שולחת חיבוק גדול -כמובן אם לא מפריע לך חטולית
החדר הקטן עם השולחן הקטן ביננו לא נתן לי להפתח לנושא הזה. ובאחת השיחות האחרונות אמרתי שאלמנט הזמן והמקום מאוד מפריע לי להפתח. רק שהחלטתי ביום אחד ושלחתי לה הודעה שאני לא מרגיש מוכן להגיע עוד. הרעידות הפתאומיות והחוסר שליטה על זה הסגיר אותי ברגעים שלא הייתי מוכן להם. הפרונטליות בוחנת. זה לא כמו לספר לדמות קרובה, שהפעם הראשונה שסיפרתי היינו על החוף בלילה עם הפנים למעלה ולא הרגשתי נדקר ממבט מבועט. בגלל זה אני מעדיף באמת לדבר על זה ברשת בלי כל הלחץ וההתרגלות למטפלת חדשה. תודה חטולית על החיבוק. התקבל בחום תומי
טוב לראותך כאן איתנו.. מוזמן להיות חלק מהפורום לשתף, לדבר על מה שעל הלב...לקבל תמיכה..לתת.. אם לא מדברים זה נעלם???? ספק גדול... אני מבינה את הקושי והכאב שלך אבל לפעמים אין ברירה ...יש רגע ...שכבר אי אפשר... שצריך להוציא.... לשחרר... לעבד... לא להיות לבד עם הדברים... הרבה יותר קל לעבור זאת יחד... מחזקת אותך ומקווה לראותך כאן איתנו!! אידה
אם מדברים זה מלכלך. אני חושב שזאת המילה המתאימה זה לא יעלם אף פעם. זה מה שבטוח. וזה מה שמטריד אותי
